Prague

... היה מקרה, שצפורה פרשלין פנתה בספטמבר 1775 בבקשת זכיון לתחנת דואר ברובע היהודי, בנמוק שגם בפראג היתה היהודיה פרל טאויסיגין מחזיקה בתחנת הדואר היהודית. אחרי שהגוברניון מסר חיות־ דעת, הסכים משרד הדואר בוינה ("אבער־פאסט־ אמט״) ב־21 בדצמבר 1775 להקים בלבוב תחנת דואר יהודית 8) בגלל חליפת־המכתבים הרבה בין היהודים. ...

... ארגון רשת־החינוך נמסר ע״י ממשלת וינא להר ץ הומברג, שהגיע ללבוב מפראג. הרץ הומברג נולד בשנת 1749 בליבן (בוהמיה). למד תלמוד בפראג ובגיל מבוגר התחיל ללמוד גרמנית. אחרי כן למד בסרשבורג ברסלאו, ברלין והמבורג, ביחוד התמסר ללימוד פדגוגי. בשנים 1778 — 1782 היה מורה בביתו של משה מנדלסזון, והשתתף גם בתרגומו "הביאור" לתורה. ...

... הבקשה לגוברניון בדבר רשיון לבנין "טמפל מודרני" לפי דוגמת וינה ופראג, הוגשה מזמן, ב־20 ביוני 1842. אחרי שהסבירו לגוברניון את המקורות לכיסוי הוצאות הבניה, קבלו ב־18 בדצמבר 1842 את הרשיון ע״י שר־המחיז מיהלבאכר שתמך במשכילים למורת־רוחם של האדוקים. ...

במלחמתם נגד שיי״ר לא נרתעו מתנגדיו הצעירים אפילו מלהזיק לפרנסתו בתור רב. כאשר הוזמן לשבת על כסא הרבנות בפראג, כתבו לנכבדי הקהילה לעוררם לבטל את מועמדותו. שיי״ר ענה להתקפותיהם בשני מכתבים ב״כרם חמד״ 11—12, 1814, למעשה לא, תרם "הרואה" תרומה חיובית להתפתחות הספרות, בגלל דרך פולמוסו השלילי והאישי. מפני האופי התוקפני עזב יעקב מש את הקבוצה. בודק, פישמן ומוהר הוציאו בזולקוב (1844), בלבוב ופראג (1845) 3 חוברות של המאסף "ירושלים" הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו דברי חכמה ודעת, שירים ומליצות באורי כתבי קדש וכל יקר בשפתו הקדושה 81). ...

מיכאל וולף הוזמן להוראה עוד בימי הרב א. כהן, בשנת 1841. הוא נולד בשנת 1807 בגביץ׳ (מורביה) ונפטר בלבוב בשנת 1890. למד בישיבתו של הרב ר׳ חיים דייטשמן בטרביטש, אח״כ בתכניון בפראג ובוינה. אחרי גמר לימודיו היה מורה בפרוסניץ ולומניץ. כשהתחילו בשנת 1853 ללמד דת־ישראל בבתי־הספר התיכוניים ובגימנסיות נתמנה למורה־דת, והצטיין באופן הרצאתו ובמרצו. בשנים 1849 — 1857 מילא גם את מקום המטיף ב״היכל הנאורים״ ומשך בדרשותיו את קהל השומעים. מיכאל וולף התעניין גם בבעיות סוציאליות, ועיבד תכנית־ליסוד בשביל מושבות חקלאיות יהודיות בגליציה 15). בתכניתו הציע, בניגוד לתכנית מתקופת יוסף 11, שהיתה מבוססת על התישבות יהודים עניים ומחוסרי־פרנסה, לשתף יהודים אמידים בהתיישבות ולבסס את המושבות בעיקר על חנוך צעירים לחקלאות. כל קהילה צריכה לבחור ילד בגיל 10 — 13 וילדה בגיל 8 — 12, ולשלחם על חשבון־ג לחוה חקלאית בסביבות לבוב, לשם חינוך חקלאי לתקופת 6 שנים. אחרי גמר לימודם, יש ליישבם במושבה ולהעניק להם חלקות אדמה. ...

י 1 , '• ) מנחם־מנדל בן דוב־בר (עמנואל) רוזנטאל, נולד 1799, היה סוחר ואח״ב מורה בגיסינג ובסוף ימיו בואראשדין, שם נפטר בשנת 1871. השתתף ב״כוכבי יצחק" חוב׳ י״ט, כ״ב, כ״ג. פרסם מחברת ״עמק שושנים״ (אופן, 1839), נגד שי״ר על דברי הזלזול בחכמי התלמוד. הוא נסע לפראג ויצא נגד שי״ר בתוקף, עד שפרנסי הקהילה ביקשו את השלטונות לגרשו מפראג. ...

... רגינה פילים, מפראג, שבאה לבקר את סבה וולף קרבס בלבוב, נחטפה בשנת 1884 ע״י נזירות של מנזר־הבזיליאנים (ברחוב סטרייסקה), רק לפי פקודת הקיסר שוחררה מן ...

כבר היה לו שם בגדולים והתנהג בחסידות מופלגת, שם התחתן עם בתו של אחד מעשירי הקהלה, אבל כאשר צרו צבאות־פרוסיה על העיר וירו בתותחים נפל כדור תיתח על הבית שבו גר עם בני־ביתו, נהרגה אשתו הצעירה עם ילדה אחת שהיתה להם והיא ר׳ צבי לבדו ניצל. עזב את העיר והלך לסאראיבו ונתקבל שם לרב, עזב את כאראיבו כשנודע לו שהוריו נשבו ע״י הברנדנבורגים והובאו לברלין. בא לוויניציא וההארה בבית ר׳ שמואל אבוהב שקיבל פניו בחיבה יתירה. מוויניציה הלך לאנשבאך, פראג ולברלין, בברלין נתחתן שוב עם בתו של הר׳ משולם זלמן ווימרק־מירלש הרב ואב״ד של שלש הקהלות אה״ו׳ (א׳לטונה ה׳מבורג וו׳נזבך). ר׳ צבי התישב באלטונה וקבע ישיבה בבית שיסדו עשירי הקהלוות הללו, שם עסק בנגלה ובנסתר עד כי כל חדרי־תורה היו פתוחים לפניו, נאמן בכל ספרי ח״ן, וכתבי האר״י היו שגורים על פיה בנדודיו סגל לעצמו שפות שונות והיה יודע לדבר ספרדית, איטלקית, טורקית, הונגריה ואשכנזית, ומבין בכל דבר חכמה פלוסופיה ושאר ידיעות ובשעות ...

כל הנאספים הסכימו ליסד בית־תפילה גרמני־ יהודי. אבל עמדה השאלה, אם לגשת מיד לבניית אולם גדול, לעריכת מקהלה וקביעת חזן ומטיף, או להסתפק בשכירת אולם ולפעול בממדים צנועים. לבסוף הוחלט להתחיל בבניית "טמפל" (היכל) מתאים לקהלה היהודית בלבוב. נבחרה ועדה, בהרכב ד״ר יעקב רפפורט, אפשטין, קולישר, בלומנפלד, דיבס ורוזנשטיין. כגזבר נבחר מנדל שור, כמזכיר ד״ר גרינברג, כמפקח נתן קולישר וכמנהל מאיר בטשלס (לאחר שנים התנצ"ר ושינה שמו לבאצבסקי). באותה ישיבה התחייבו הנוכחים להשתתף במפעל אוסף הכספים בסכום 1800 זהובים (גולדן). מסכום זה תרמו פישל דובס ובניו מאתים זהוב. בהתיעצות דנו בסדר־ התפילה, אך החליטו לשאול בעצתם של המטיף מנהיימר בוינה וד״ר זאכס בפראג. נקבע גם תקציב שנתי של 1800 זהוב. ...

... יונגבונצלו י בבוהמיה. אביו שלמה כהן היה רוכל. הבן למד תנ״ך ותלמוד ומצא בהם עגין רב. בהיותו בן שתים־עשרה עבר ליונגבונצלו י וגמר שם חוק למודים הומניסטיים, אך בעת ובעונה אחת למד גם תלמוד אצל הרב יצחק שפיטץ. עסק בעבודה אצל יהודי עשיר, אך פוטר לאחר שנתפס בקריאת ספר צרפתי. עבר לפיסאק והתפרנס מהוראה פרטית. כאן דרש את דרשתו הראשונה לרגל חנוכת ביודהתפילה החדש. זמן מסוים עשה בפראג יהתידד עם הרב ר׳ שמואל לנדוי, שנתן לו היתר־הוראה. גם הרב שמואל קוידרם בקאלאדאי שבהונגריה נתן לו כתב־סמיכות. הירץ הומברג העניק לו תעודה פדגוגית ללימוד הדת. בשנת 1833 קיבל משרת רב בהוהנעמם, עבד כמורה בשני בתי־ספר: בבית־הספר הגרמני ובבית־הספר הדתי, שהיה מנהלו ובו לימד דה ושפה עברית. בבית־ התפילה הכניס תיקונים; קיצר את התפילה, הכניס מקהלה, תיק ן שיקראו לתורה בשם פרטי ובשם משפחה, וביום שמחת־התורה נקראו רק תשעה אנשים לתורה.

במשך שנים לא היה מטיף ב״היכל" במקום הרב אברהם כהן. המתקדמים נתנו עיניהם בד״ר ליאופולד לף, רב קהלת שגדי ן בהונגריה, שבא ללבוב ונשא דרשה והרצאה מדעית בהיכל ובקהלה, אבל לא קבל את המנוי. בשנת 1857 נתמנה למטיף ד״ר שמעון (ליאון) שוואבאכר. הוא נולד באוברנסדרוף, וירטנברג, בשנת 1817. קיבל סמיכות לרבנות וכן תואר ד״ר לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת טיבינגן. כיהן בתור מטיף בפראג ואח״כ רב ומטיף בהומבורג, שבדין דדנדסברג. כשבא ללבוב כמועמד למשרת מטיף ב״היכל", לא הצליח לרכוש לו אהדה בקהלה, בגלל היהירות שנהג באנשי הקהל, שהיה מקבלם בבגדי־ שרד. גם לחתונות ולהלוויות היה מופיע במדיו, ובזאת הרגיז את החרדים וכנראה גם את הכמורה הקטולית, בהופיעו גם בפני הנציב גולוחובסקי במדים שעוררו את כעסו. אחרי זמן קצר עזב את לבוב ועבר לאודיסה ונתמנה שם כ״רב מטעם״ ומטיף (1859). בתפקידו זה כיהן 25 שנה. אך משנערכו הבחירות לרבנות באודיסה, לפי פקודת סדר הבחירות של הצאר אלכסנדר

... יצחק הלוי עם "פירוש נחמד ומעשה נורא אשר אירע בעיר פראג בשנת שע״ד". ...