Podolia

... ודרשו לבדוק אם אין סוחרי השוורים היהודים עוברים על המספר המותר להם. בשנת 1537 נתן המלך זיגמונט 1 הוראה לכל מושלי המחוזות. ראשי הערים ובעלי הכפרים לעצור כל יהודי לבובי שעבר על הכמות המותרת במכירה ולהפקיע את סחורתו. אולם ההוראה נשארה ללא ביצוע. אע״פ שלפי ההסכם של 1527 הותר ליהודים למכור 2000 ־ 2500 שוורים, לא שמרו בקפדנות על מכסה זו. ידוע שבשנת 1533/34 העבירו יהודים לבוביים על ידי משרד המכס בקשפיצה בלבד 2904 שיורים מתוך 20.057 שעברו בתחנה זו, בשנת 1548 בתחנת מכס בגרודק 3.023 שוורים מן המספר הכללי של 18.056, בשנת 1549 — 3482 מתוך 16.803 שוורים בכלל. אמנם בשנים 1547 — 1546 פחת המספר וכך בשנת 1546 — 2.294 שוורים מתוך 20.083, ובשנת 1547 רק 1718 מן המספר הכללי של 15.122 33 ). לעומת זה הביאו יהודים מפודוליה וליטא מספר גדול של שוורים למכירה. ...

במאבק זה עם העיריה הצטיין במיוחד הסיטונאי היהודי יוסף בן שכנא (יוסק ו שכנוביץ) בנו של המ:*כ ס שכנא. אביו, בא מהרובישוב, השתקע בלבוב באמצע המאה ט״ו והצליח לתפוס מקום נכבד בחיי הקהלה, ייוסף ירש מאביו רכוש גדול. הוא בעצמו חכר בשנים 1484 — 1487 את המכס בהרובישוב, לובלין ובלז 38) ואח״כ גם בלובאצ׳וב, לבוב וחלם. הכנסותיו המרובות עשוהו אחד מאילי הכסף, בעלי השפעה על הכלכלה ברייסין וואלין. העירוניים היו שונאיו ומקנאיו בעמדתו. בשנת 1504 שודדו אחוזותיו ובתיו, והוא שוחרר ב״19 בדצמבר 1504 מתשלומיו למשך 3 שנים 39). בו בזמן מהר לו המלך לשלוש שנים את הארנדה (חכירות) של תשלומי מעבר״סחורות, ומס" גשרים בחבל פודוליה, האליץ, לבוב. סאנוק, פשמישל, בלז וחלם, תמורת תשלום 400 מרק, והעניק לו כל זכויות הנתונות לחוכר״המלך והוא שוחרר גם מן השיפוט הרגיל 40). בשנת 1505 החליט הסיים בראדום לאסור על היהודים חכירת הכנסות צבוריות, ויוסק ו עזב את ההגירות ועבר להשתקע בלובלין, יעסק ...

במאי 1648 מת מלך פולין. הקוזקים ניצלו את ה״אינטררגנום" והתקדמו מערבה לפודוליה ולווהלין וסללו לעצמם דרך לעבר רייסין. צבאות פולין, בפיקודו של הנסיך ירמיה וישניוביצקי, נסוגו ללבוב בתקווה שכאן יוכלו לעמוד בפני חמלניצקי. ב־27 בספטמבר 1648 כינס וישניוביצקי את ראשי העיר והדתות ותבע מהתושבים לעמוד לימין המגינים ולהקריב למען הצבא איש לפי יכולתו. דברי המצביא עוררו התלהבות בקרב האוכלוסיה. מן המנזרים, הכנסיות ובתי־הכנסת היהודיים הובאו זהב וכסף רב, מלבד המזומנים שהאזרחים מסרו לעיריה. סכום המזומנים שנאספו ע״י המתנים היה 27.398 גולדין, ע״י הארמנים — 24.502 גולדין, וע״י היהודים — למעלה מ~10.000 גולדיף). שווי הזהב והכסף נאמד בסך 300.000 גולדין. ...

... מתוך החומר הארכיוני ידוע, שבי״ד, בהשתתפות סטניסלב יאבלונסקי, הוויבוד ה מרייסין! יאנוש ויש־ ניוביצקי, נציב קרקא; סט ן פהומיצקי, מושל פודוליה וסטניסלב פוטוצקי, מושל לבוב, דן את פיליפוביץ לתליה, וכדי להרגיע את המוני הנוצרים המוסתים על ידי הכמורה נידונו גם הרב ר׳ חיים בן אלעזר ואחיו יהושע למות בשריפה ונגזר על האח הבכור להיסחב כשהוא קשור לסוס בחוצות העיר לפני מותו. פסק־הדין בוצע בערב חג השבועות. ...

... כ־600 אוהדיו של פראנק באו מכל קצוי פולין, פודוליה ואוקראינה, ולחיה, הונגריה, וקצתם גם מתורכיה, הם היו עניים ויחפים ופראנק התכוון

... במאה הט״ז והי״ז היו כפופות ללבוב כל הקהילות בשטח רייסין, פודוליה ובראצלאב, שהיו חטיבה של מדינה אחת 4 ) ("זיעמסטווא׳ , ) . ...

... ר׳ מרדכי, אביו של ד״ר יעקב רפפורט, היה רב־ הגליל בפודוליה והתעסק גם ברפואה, והדפיס בסוף ספרו ״אמרי נועם״ (אולקסיניץ, 1767) תוספת "רפואות לילדים" עם ,.רצפטים" בשפה הלטינית. אמו שרה, בת הרב ר׳ יעקב מדובנא, הוציאה לאור ספר באידיש בשם ״תחינה לאמהות״ (לבוב 1804). ר׳ מרדכי גר בהורודנקה, עבר לקרקא והתעסק גם שם ברפואה מעשית. ב־18 באפריל 1781 קיבל ע״י מנהל השירות הרפואי בגליציה, ד״ר ינדרזיי קרופינסקי, תעודה, שהוא רשאי לרפא חולים בכל גליציה. התעודה אושרה בשנת 1782 ע״י הפקולטה לרפואה באוניברסיטת קרקא וזמן מסויים היה רופא ברובע היהודי קאזימיר ז ע״י קרקא 9).

... 4 י) ר׳ מאיר מרגלית היה בנו של ר׳ צבי שהיה רב בהורודנקה אח״כ ביצזלוביץ וזאלשציקי, שהיו אחוזות משפחת פוניאטובסקי. אביו עמד בקשרים עם בעלי העיר והדבר עזר לו בבחירת בנו לרב־הגליל. גם אחיו יצחק־בר, שד,־ה אחרי מות אביהם רב ביאזלוביץ וזאלשציקי, נבחר בתמיכת המלך פוניאטובסקי, לרב־ הגליל פודוליה והשתתף בויכוח עם הפרנק־סטים בקאמיניץ פודולסקי בשנת 1757. ...

... י•) משפחה פרנס מוצאה מפודוליה, השם היה קודם — רפאלוביץ. בשנת 1806 התישבו ביאנוב, ע״י טרמבובלה. ...

ר׳ יוסף (קאזי) אב״ד לכל מדינת פודוליה. מהר״ם מלובלין הנזכר בריבועם אחד מחכמי דורו, שהשיב על הוראה הלכתית אחת שהכריע. הוא אומר: "העתקתי תשובתי הראשונה והצעתיה לפני חכמי דורנו והסכימו לכל דברי, כל זקני גדולי המורים הגאונים הגדולים שבכל מדינת פולין וליטא הלא המה הגאון הגדול מהר״ר מרדכי יפה יצ״ו אב״ד דק״ק פויזנא, והגאון המופלא מהר״ר משה אב״ד בגליל קרקא, והגאון המופלא בתורה ובחסידות מהר״ר ליב אב״ד דק״ק בריסק וכל מדינת ליטא, והגאון מהר״ר יוסף יצ״ו אב״ד דלבוב וכל מדינת פאדאליע". יתר פרטים על חייו ופעילותו אין. אח״כ היה רב בפוזנא ונפטר שם. בנו שלמה זלמן נפטר בלבוב כ״ג טבת שע״ב. ...

... במשך עשרות שנים, מזמן הבעש״ט והמרכז בפודוליה, נתפשטה החסידות בגליציה, כבשה את רוב הקהילות הקטנות וחדרה גם לתוך הקהילות הגדולות במזרח־גליציה. בלבוב וברודי נראו ניצני החסידות בזמנו של המגיד ממזריטש, כששבו תלמידיו הגליצאים לארץ מולדתם. ...

... משה יהושע זייץ נתקבל לחזן ב״היכל" ב־19 במאי 1912. היה אחד החזנים המושלמים בתורה ובהשכלה, בנגינה ובאמנות הזמרה. נולד בשנת תר״מ (1880) בעיר סאווראן פלך פודוליה להורים חסידים. בן שמונה החל לשיר ובהיותו בן י״ג עבר בפעם הראשונה לפני התיבה. עד גיל כ״ב שר אצל חזנים שונים, כזיידל רובנר, שניאור, שלום גרינשפאן ועוד. כיהן כחזן בערי רוסיה: יקטרינוסלב, זויהיל, בוריסלב, וארשה וברדיצ׳וב. ...

... ענף אחד של המשפחה התישב בדובנא והצטיין בהנהלת הקהלה ומכאן שם המשפחה פרנס, בפולנית מרשאלקוביץ. בסוף המאה הי״ח עברו לטרניפול, התעסקו בחכירת אחוזות. כיתר משפחות חוכרים יהודיים שחששו מפני מהומות־אכרים עזבו את פודוליה ועברו ללבוב. בני משפחת פרנס השתלמו באוניברסיטה והתעסקו בפרקליטות. ד״ר אמיל פרנס, וד״ר יוסף פרנס מראשי המתבוללים מלאו תפקיד חשוב בחיי הקהלה. במרוצת הזמן התקרבו קרבה חיובית לעניני בנין א״י והצטרפו גם ל״סוכנות היהודית המורחבת" והיו פעילים למען "קרן היסוד". ...