Emil Bick

... בשנים 1880 — 1900 התנהל המוסד ע״י ועד־מנהל בראשות הרב ברנהרד לונשטיין, ואחרי מותו — ע״י ד״ר אמיל ביק. בועד היו נציגי הקהלה, בעלי־המלאכה ומנהל בית־הספר היהודי. ...

האגודה הקיימה מועדון, ובו ספריה במדעי היהדות וגם עתונות בעברית ובלועזית. במועדון היו מתאספים עורכי־דין, רופאים, סוחרים משכילים וגם תורניים לקריאת עתונים, לשמיעת הרצאות ולוויכוחים בבעיות היהדות. נשיא־האגודה הראשון היה ד״ר פיליפ מאנש. שבועון האגודה, "דער איזראעליט", בלשון הגרמנית ובאותיות עבריות בתחילה, ואח״כ נדפס גם בכתב גרמני, הופיע בעריכתו של יעקב קליין. בין פעילי האגודה היה עורך־דין צעיר, ד״ר אמיל ביק (1845 — 1908), שמוצאו היה מיאנוב והוא הכניס ל״שומר־ ישראל" את הכיוון הצנטרליסטי האנטי־פולני. ...

... בוועד החדש של "שומר ישראל" שנבחר ב־29 בספטמבר 1874, השתתפו ד״ר מאנש בתור נשיא, ד״ר אמיל ביק — סגנו, הלל לנר — גזבר. וד״ר שלמה לנדסברגר — מזכיר. ...

לעומת זאת גדלה אגודת "שומר ישראל" והרחיבה את השפעתה. לעומת שנת 1868, שהיו בה 100 חברים, עלה מספרם בשנת 1878 עד 650 חברים. בשנת 1878 נבחר ד״ר אמיל ביק כנשיא. ראשית פעולתו היתה הכנת כינוס נציגי הקהילות לדיון על תכנית העבודה בקהילות ואיגודן לארגון ארצי מוסמך ויציב, המייצג את יהדות גליציה כולה. קודם־כל השתדל ד״ר ביק לרכוש לתכניתו את ועד־הקהלה בלבוב. נשיא־הקהלה מאיר־ירחמיאל מיזם לא נטה בתחילה לרעיונו, אולם לבסוף הסכים, והכינוס נועד ל־18 ביוני 1878, וזה סדר־היום שנקבע לו: 1) תקנון הארגון הבין־קהלתי, 2) הקמת בית־מדרש לרבנים, 3) ענין קרן בתי־הספר היהודיים מתקופת יוסף 11, 4) תקנון־דוגמה בשביל הקהלות. הכינוס התאסף באולם סקארבאק, ונפתח ע״י ד״ר אמיל ביק. השתתפו בו בשם קהלת־לבוב: הנשיא מיזם, ד״ר גוטליב, ד״ר מאנש, המטיף לוונשטיין, המזכיר ד״ר איגנאצי נוסיג בשם "שומר ישראל": ד״ר ביק, ד״ר רייצס, משה בובר, ראובן בירר, עמנואל פרנקל, הלל לכנר, בצלאל מנקים, ...

... האינטליגנציה היהודית דגלה בסיסמתה של התבוללות פולנית. ד״ר גולדמן וד״ר פיליפ צוקר ייסדו בשנת 1880 את "אגודת אחים" ("פשימיעזשע בראצ׳י") שעמדה עד 1890 בראש תנועת המתבוללים, והוציאה לאור את השבועון הפולני "*ח 02/2 וס" עם תוספת עברית "המזכיר אהבה לארץ מולדתו" בעריכתו של יצחק־אהרן ברנפלד. לקבוצה זו הצטרף גם ד״ר אמיל ביק, ממנהיגי "שומר־ישראל". ...

... בעית החינוך וההשכלה העממית העסיקו את דוב האינטליגנציה, מתוך סברה שבאמצעות הלשון הפילנית והתמזגות תרבותית, יצליחו היהודים לרכוש את אהדת הפולנים ולהפיג את האוירה האנטי־יהודית, שהשתלטה והתגברה. ב־16 במרס 1890 כנסה "אגודת אחים", שמטרתה העקרית היתה להטיף להתבוללות פולנית, משאל־וכוח בו ישב בראש הרוזן יאן טארנובסקי והשתתפו מבין הפולנים המדינאי הידוע הרוזן סטניסלב באדני, ד״ר מארכוויצקי זדזיסלב, תאדאוש רומאנוביץ, ד״ר יוזף וורשצינסקי, ד״ר זאגורסקי, ד״ר לודמיל גרמן, יאן פראנקה, ומבין היהודים ד״ר אמיל ביק, ד״ר פיליפ פרוכטמן, ד״ר נתן ל־ונשטיי ו (בנו של המטיף לוונשטיין). נדונה השאלה "באיזה צעדים אפשר לתקן את מצבם של יהודי גליציה, וכיצד לשפר את השכלתם ולפעול למען הטבת מצבם הכלכלי". ...

... בראש הקהילה עמדו שמואל הורוויץ, וד״ר אמיל ביק. את עניני ועד־החינוך ניהל ד״ר שמואל שאף. שלשתם השתדלו להרחיב את פעולות הקהילה במוסדות צדקה וסעד. נוסד ועד־נשים בראשות גב׳ ד״ר אדלה אינלנדר, שדאג להמציא לתלמידים בני עניים הלבשה הנעלה ומזון. בהשתדלות הקהילה הוציאה הממשלה ב־17 ביוני 1888 חוק, שלפיו קבלו מורי־הדת את משכרתם מן הממשלה או המדינה. ב־1 בדצמבר 1889 הוצא חוק, שקבע את הסדר ודירוג מורי־הדת בבתי־ הספר העממיים. במקומו של ד״ר איגנאץ נוסיג נכנס לתפקיד מזכיר הקהילה ד״ר פשס. ...

בשנת 1898 התקיימו בחירות אל הקהלה לפי התקנון. נבחרו 27 פרנסים, מתוכם נבחרה הנהלה של 7 חברים ומועצה של 20 חברים. להנהלת הקהלה נבחרו: ד״ר אמיל ביק, נשיא י ד״ר שמעון שאף, סגן־הנשיא ! שלמה בובר, ר״ד יוסף צ׳שר, ד״ר היינריך גוטליב, ג׳מם לנדא, ומהנדס אמיל פון־מיזס, אל המועצה: יעקב בייזר, ד״ר שלמה בונד, ד״ר יעקב דיאמאנד, יעקב דישה, מנדיל פייגנבאום, ד״ר יילהלם הולצר, אליהו השלם, שמואל די־הורוויץ, ד״ר יעקב הוריויץ, מוריץ יונאש, דיר. מוריץ לאזארוס, ד״ר יעקב ...

... הקהלה ד״ר אמיל ביק, שהיה גם ציר לפרלמנט האוסטרי, תמך בהצעה זו, ונקט בצעדים המכוונים להוציאה אל הפועל. בחרו מגרש בקרבת הסיים, בגן קושציושקו, לצורך זה, אך מסיבות פוליטיות בוטלה התכנית. אולם, נעשו שינויים בבנין ה״היכל" לשם הרחבתו והתקינו בו תאורה חשמלית ותנורי גז. גם השם הרשמי "בית תפלה גרמני־יהודי" נשתנה, ונקרא בפולנית "גמינה סינגוגה פוסטמפובה" (בית הכנסת המתקדם של הקהלה). בהשתדלות ד״ר יעקב דיאמנד נוסד ארכיון גם ב״היכל" וגם בועד־־הקהלה. ...

... בשבת שלאחר הישיבה שהחליטה על מינויו של הרב ר״ל ברוידא, התקיימה בבית־הכנסת אספה סוערת ואח״כ יצאה תהלוכת־הפגנה ובראשה משלחת לביתו של נשיא־הקהילה ד״ר אמיל ביק, ימחו נמרצות נגד בחירת הרב. אחרי שביעות של ריב ומלחמה ללא־ הועיל — קבלו חסידי בלז את הרה״ג ר׳ משה ברז״פ רפפורט מליז׳נסק כרב, נגד דעת הרוב שבחר בהרב ר״ל ברוידא. המחלוקת הראשונה בין שני הרבנים

... ונטה להתבוללות גרמנית. ד״ר אמיל ביק קבל בבית אביו חנוך גרמני ואחרי גמר למודיו עמד בראש האינטליגנציה היהודית שתמכה בצנטרליזם •