Shomer Yisrael

... והצדקה*) ; מוריץ קולישר — עניני החינוך ובתי־ הספר 3). עניני הקהילה התנהלו מתוך סבלנות הדדית, והנאורים השתדלו להרחיב את המוסדות הציבוריים. בבית־החולים עבדו הרופאים ד״ר מוריץ רפפורט, ד״ר זילברשטיין וד״ר וויץ. דאגה מיוחדת ניתנה לבתי־ הספר: עוד בספטמבר 1867 החליט ועד־הקהלה פה אחד, להכניס את לימוד השפה הפולנית לבתי־הספר היהודיים. בו בזמן נוסדה גם אגודה להפצת השפה הפולנית באוכלוסיה היהודית. בראש האגודה עמדו ד״ר הניגסמן 4), מרקוס דובס, מ. קולישר, יהושע מיזס, הרב לונשטיין, ד״ר יוליוס קולישר, ד״ר פיליס צוקר וד״ר י. פרנקל. שאיפתם להוציא גם עתון למען היהודים הוגשמה עם יסוד האגודה "שומר ישראל". ...

ביגואר 1874 התקיימו בחירות אל מועצת־העיר. "שומר ישראל" הקים ועד־בחירות יחד עם יתר נציגי היהודים, והחליט להופיע ברשימה יהודית עצמאית, מפני שוועד האזרחים הליברליים הוציא מרשימת מועמדיו את הרב לוונשטיין ואת ד״ר יוסף כהן, שהמליצו בבחירות לפרלמנט (1873) על חוקת הממלכה נגד הפדרליזם. קבוצה קטנה ב״שומר ישראל" (ראובן בירר, אהלנברג ויוליוס הוכפלד) הציעה להכריז על המנעות מבחירות. אולם הצעתם נדחתה והוחלט להשתתף בבחירות ברשימה עצמאית. ...

האדוקים הקימו ארגון בשם "מחזיקי הדת" והוציאו עתון ליטוגרפי באידית, "דאס רואהרע יודענ־ טום", בו פרסמו מאמרי־הסתה נגד "שומר ישראל". אחרי כן הוציאו שבועון בשם "מחזיקי הדת" בעברית. בפברואר—מרס 1879 התקיימו בחירות אל ועד־הקהלה בשלוש קוריות, אך בלי מלחמת מפלגות, מפני שהושג הסכם בין הנאורים והאדוקים ונבחרו: מאיר ירחמיאל מיזם כנשיא, מאנשי ״שומר ישראל״ — לאזארוס, ד״ר שמעון שאף, ד״ר פיליפ מאנש, ד״ר ה. גוטליב, ד״ר אמיל ביק, יעקב שטרוה, שלמה בובר, ד״ר פיליפ צוקר; מן האדוקים יעקב יוטעם, הרב ר׳ יצחק אהרן אטינגר, שמואל שנבלום, יעקב דישה. כממלאי־מקום נבחרו: ש. לנדא, מאיר באך, הרוקח ד״ר זיגמונט רוקר, — כולם מועמדי "שומר ישראל". ...

... האינטליגנציה היהודית דגלה בסיסמתה של התבוללות פולנית. ד״ר גולדמן וד״ר פיליפ צוקר ייסדו בשנת 1880 את "אגודת אחים" ("פשימיעזשע בראצ׳י") שעמדה עד 1890 בראש תנועת המתבוללים, והוציאה לאור את השבועון הפולני "*ח 02/2 וס" עם תוספת עברית "המזכיר אהבה לארץ מולדתו" בעריכתו של יצחק־אהרן ברנפלד. לקבוצה זו הצטרף גם ד״ר אמיל ביק, ממנהיגי "שומר־ישראל". ...

... יי) נשיא "שומר ישראל", ד״ר יוסף כהי, הגדיר את הפרוגרמה ב־4 מלים גרמניות: ...

בין ה״מיוחסים״ היתה גם משפחת קולישר. מוצאה מעיר קאליש. בסוף המאה הי״ח עברו ללבוב וקבלו בשנת 1785 את שם־המשפחה קאלישר (הוסב אח״כ לקולישר). הם היו סוחרים ידועים, בעלי בתים ומגרשים. הראשון ש״התמשכל״ היה ליאו. הוא גמר את האוניברסיטה, כד״ר למשפטים היה מידועי עורכי־הדין. היה ממיסדי ה״טמפל״ ועשרות שנים מראשי ועד הקהילה וכן היה פעיל בועד של "שומר ישראל". ...