Meir Yerachmiel Mizem

... בין חברי־הועד נבחרו: יהושע מאיר גולדבאום (מותיקי האופוזיציה בשנים 1817 — 1820), פישל דובס ודוד הירש סוקאל, מאיר ירחמיאל מיזם, ליב שטרנ־ קלאהר, כולם משכילים מתונים ומקובלים גם על האדוקים. הם נתמכו ע״י מנהל־המשטרה ריטר פון־ סאחר־מאסוך שהיה מעונין בעלית האינטליגנציה לשלטון בקהלה. הועד ניהל מדיניות מתונה ונזהר מצעדים חריפים לגבי האדוקים והחסידים. פעולתו היתה: ריאורגניזציה של בית־החולים שהיה במצב ירוד מאד; סידור המסים וארגון מוסדות הצדקה.

... ברצותו להחליש את פעולות המשלחת בוינה, פירסם הנציב סטאדיון ב־11 באפריל 1848 הודעה בה הכריז על כינוס המושב הרגיל של סיים־המעמדות (סיים סטאנובי) בגליציה ב־26 באפריל 1848, וקבע בו שינוי, שהגדיל את מספר נציגי הערים. בין 5 צירי לבוב נתמנו גם 2 יהודים — מאיר ירחמיאל מיזם ונתן סוקאל — ועוד שנים, מאיר קאליר מברודי והרופא ד״ר רוזנהאק מקולומיא. מלבד זה נבחרו — ...

לעומת זאת גדלה אגודת "שומר ישראל" והרחיבה את השפעתה. לעומת שנת 1868, שהיו בה 100 חברים, עלה מספרם בשנת 1878 עד 650 חברים. בשנת 1878 נבחר ד״ר אמיל ביק כנשיא. ראשית פעולתו היתה הכנת כינוס נציגי הקהילות לדיון על תכנית העבודה בקהילות ואיגודן לארגון ארצי מוסמך ויציב, המייצג את יהדות גליציה כולה. קודם־כל השתדל ד״ר ביק לרכוש לתכניתו את ועד־הקהלה בלבוב. נשיא־הקהלה מאיר־ירחמיאל מיזם לא נטה בתחילה לרעיונו, אולם לבסוף הסכים, והכינוס נועד ל־18 ביוני 1878, וזה סדר־היום שנקבע לו: 1) תקנון הארגון הבין־קהלתי, 2) הקמת בית־מדרש לרבנים, 3) ענין קרן בתי־הספר היהודיים מתקופת יוסף 11, 4) תקנון־דוגמה בשביל הקהלות. הכינוס התאסף באולם סקארבאק, ונפתח ע״י ד״ר אמיל ביק. השתתפו בו בשם קהלת־לבוב: הנשיא מיזם, ד״ר גוטליב, ד״ר מאנש, המטיף לוונשטיין, המזכיר ד״ר איגנאצי נוסיג בשם "שומר ישראל": ד״ר ביק, ד״ר רייצס, משה בובר, ראובן בירר, עמנואל פרנקל, הלל לכנר, בצלאל מנקים, ...

... אע״פ שהנציב מנסדורח המליץ להחיש את הענין בגלל הצפיפות ברובע היהודי, נמנעו השלטונות מהוציא לפועל דבר, שהוא בניגוד לדעת הציבור הפולני, והחליטו להשאיר את הרובע היהודי בממדיו, אולם התירו ליהודים בעלי־השכלה לעבור לרובעים לא־ יהודים. מבין הראשונים שהורשו לגור ברובע הלא־ יהודי היו מאיר ירחמיאל מיזם. הרמן מיזם ויהושע מ. גולדהאבר, חבר־העיריה. בהחלטה הדגישה הנציבות שטרם הגיע הזמן להכניס לרובעים הנוצריים המון יהודי "השונה מבני־גזעם יישטאמעסגענאסען ) ביתר מדינות אוסטריה" 41). הנציבות בטלה את פנוי־היהידים שעברו אל הרובעים מחוץ־לתחום, שלא ברשות.

... מעמד הנאורים הוחלש בגלל המאבק עם האדוקים במידה כזו, שבבחירות אל ועד־הקהלה — במאי 1862 — נבחרו גם נציגי האדוקים והמתונים. נבחרו ד״ר מקס לאנדסברגר, מאיר ירחמיאל מיזם, מאיר מינץ, ש. כהן, שלמה קלדמן, רחמיאל אורנשטיין, ד״ר יהושע הניגסמן ומרק דובס 52־•). כיושב־ראש הקהלה של ועד־ הקהלה נבחר מאיר־ירחמיאל מיזם.

... השאלה היהודית נידונה גם במועצת־העיר בקשר עם הויכוח על תקנון העיר החדש. בעירית לבוב היו היהודים מיוצגים עד 1861 ע״י 15 חברי העיריה ו־5 סגנים. מבין הנציגים היהודים בתקופה 1848—1861 הצטיינו בהופעותיהם בעיריה ובהגנתם על עניני היהודים: מאיר מינץ, מאיר ירחמיאל מיזם, יהושע מיזם, שלמה קלרמן, יהושע נירנשטיין, ד״ר הניגסמן, ד״ד לנדסברגר, קולישר ומרק דובס. ...

... אולם המאבק בין האדוקים והנאורים לא נגמר בזה . בשנת 1868 נבחר ועד־קהלה חדש שרוב חבריו היו נאורים : מאיר ירחמיאל מיזם , ד״ר לנדסברגר , ד״ד הניגסמן , מוריץ קולישר , ד״ר יוליוס קולישר , ד״ר ה . פרנקל 2 א ) 1 ומצד האדוקים — ישעיה מנקים . ...

... אפשטיין , שלמ ה בובר , ד״ ר הנרי ק גוטליב , ד״ ר פילי ם מאנש , מאי ר ירחמיא ל מיז ם וד״ ר יוליו ס קולישר ? מ ן האדוקי ם נבחרו : יהוש ע שמלקיס , ישעי ה הורוויץ . כנשי א ועד־הקהל ה נבח ר מאי ר ירחמיא ל מיז ם 11 א) . ...

האדוקים הקימו ארגון בשם "מחזיקי הדת" והוציאו עתון ליטוגרפי באידית, "דאס רואהרע יודענ־ טום", בו פרסמו מאמרי־הסתה נגד "שומר ישראל". אחרי כן הוציאו שבועון בשם "מחזיקי הדת" בעברית. בפברואר—מרס 1879 התקיימו בחירות אל ועד־הקהלה בשלוש קוריות, אך בלי מלחמת מפלגות, מפני שהושג הסכם בין הנאורים והאדוקים ונבחרו: מאיר ירחמיאל מיזם כנשיא, מאנשי ״שומר ישראל״ — לאזארוס, ד״ר שמעון שאף, ד״ר פיליפ מאנש, ד״ר ה. גוטליב, ד״ר אמיל ביק, יעקב שטרוה, שלמה בובר, ד״ר פיליפ צוקר; מן האדוקים יעקב יוטעם, הרב ר׳ יצחק אהרן אטינגר, שמואל שנבלום, יעקב דישה. כממלאי־מקום נבחרו: ש. לנדא, מאיר באך, הרוקח ד״ר זיגמונט רוקר, — כולם מועמדי "שומר ישראל". ...