Nathan Sokal

האשמות אל ונתנו אפשרות להוכרי־הזמסים להעביר את מועמדיהם בנקל. בשנת 1817 נבחרו כפרנסי־הקהלה יוסף פינלש, גרשון קירצר, היים בלומנגרטן, ברל שנפלד וחיים יהושע גלאנץ, מהם היו 4 שותפים של חוכרי מס־הנרות. קבוצת סוחרים ידועים בראשותם של יוסף באראך 1נ), שמלקס, ואלדברג, גולדנבלום, אהלנברג, יואל רפפורט וליב מנדרוחוביץ היתה נגד הנבחרים והעמידה רשימה נגדית שבה היו הירש רקטור, אבל פישלר, נתן סוקאל, אהרן חיים רפפורט אביו של שי״ר, שהיה שנים מספר שמאי מטעם השלטונות, ומשה ואג. ...

... ברצותו להחליש את פעולות המשלחת בוינה, פירסם הנציב סטאדיון ב־11 באפריל 1848 הודעה בה הכריז על כינוס המושב הרגיל של סיים־המעמדות (סיים סטאנובי) בגליציה ב־26 באפריל 1848, וקבע בו שינוי, שהגדיל את מספר נציגי הערים. בין 5 צירי לבוב נתמנו גם 2 יהודים — מאיר ירחמיאל מיזם ונתן סוקאל — ועוד שנים, מאיר קאליר מברודי והרופא ד״ר רוזנהאק מקולומיא. מלבד זה נבחרו — ...

... הפטיציה. המוני האדוקים התפרצו בהתרגזותם ב־23 באפריל 1848 לדירתו של הרב כהן אחרי שובו מוינה במגרש הברנרדינים ונפצו את השמשות באבנים. כש־ באה הפלוגה היהודית של הגברדיה הלאומית והתחילה לפזר את האדוקים, התנפלו עליה ורק בעזרת פלוגת־ צבא הצליחו להשיב את הסדר, לעצור את המפגינים הפורעים ולהביאם לבית־הסוהר. המקרה עורר את האדוקים המתונים להפגש עם ראשי הקהילה בביתו של נתן סוקאל כדי להגיע לידי פשרה. אכן, האדוקים לא רצו לוותר על דרישתם, שהרב כהן יעזוב את לבוב והיו מוכנים רק לתת לו פיצויים. אולם הנאורים דחו את הצעתם והענין לא בא לידי גמר. היחסים אף הוחמרו האדוקים הפריעו גם בהלוויות שהשתתף בהן חזן ה״טמפל" (אבראס) והגבירו את מלחמתם נגד הרב כהן. הפטיציה שרצו להעביר אל הקיסר הועברה לנציבות ונדפסה בתור קונטרס.

כאשר החריפה המחלוקת ניסה נתן סוקאל, מראשי הקהלה, לפשר ביניהם וכינס בביתו התיעצות, שהזמין אליה חרדים מתונים. ברם העניין לא הגיע לידי פשרה, כי החרדים עמדו על דעתם שהרב אברהם כהן יעזוב את מקומו. אבל המתקדמים לא רצו להראות סימני כניעה ולא נתנו לרב כהן לעזוב את לבוב. ...