Zolkiew

חמלניצקי קיבל את הסכום המובטח ונסוג לעבר זולקיב, אולם עדיין לא היתה, רווחה לתושבי לבוב. זמן רב המשיכו להתענות ברעב, צמא ומחלות. ברוב ע היהודי נשתררה צפיפות נוראה. מחוסר מקום התגוללו הפליטים ברחובות, חצרות ושערי בתים, מופקרים לקור וגשמים, מחלות ומגפות. אברהם בן שמואל אשכנזי, בספרו "צער בת רבים או מספד פולניא" 11 ), מתאונן לאמור: "על אלה אני בוכיה (פולניה) יומם ולילה, על המכה שהיתה בק״ק לעמבערג, עיר גדולה, כי לא היתה כזאת בכל הגולה. איך באו השונאים וסבבו כל מסלה, לעקור האומה אשר לשה פזורה נמשלה, ומבפנים היתה המכה כפולה, מגפה וכל תקלה, גם מים לא היו לה, כי בימים קדמונים היתה תחבולה שהיה מעין אחד חוץ לעיר ומשכו בו צינורות לתוך העיר ומשם דלה דלה, ועכשיו כשבאו השונאים חתמו המעין ולא מצאו רפואה ותעלה, ועשו תשובה מעולה, ולפני כסא כבודו נתקבלה. ומתו ששה אלפים 12 ) מעם סגולה. ואילו לא היו נותנים הון גדול לבני עולה, היו כולם כליל כמו עולה. ואתה ה׳ עומד זבולה, תנקם נקמת צדיקים, אשר נתנו כבוד ותהילה. ולך ד׳ הגבורה והגדולה". ...

את תפקיד הכלכלי של היהודים ידע להעריך יאן סובייסקי יורשו של המלך וישניוביצקי, שנפטר בלבוב ב־10 בנובמבר 1673. בנעוריו הכיר את היהודים, בעיר מולדתו זולקוב, וידע מה גדולה חשיבותם למשק־המדינה ולכן נקט קו נוח לאוכלוסיה היהודית ועזר להם לשפר את מצבם. בחצרו בזולקוב היו יהודים רבים, ובאמון מיוחד התיחס אל האדמיניסטרטור והמוכסן שלו יעקב־בצלאל בן נתן, שהשתקע בשנת 1685 בזולקוב, וניהל את תחנת־המכס בלבוב 3). יחסו אליו שמש מקור הסתה נגד היהודים. ...

... המלך סוביסקי, שתקפתו מחלה קשה בשנות 1670 * 1671, הזמינו לרפאו ודרש שיגור על־ידו בזולקוב. הוא נשאר שם עד מות המלך בשנת 1696, וחזר לביבה. כאן בנה לו בית מפואר ברחוב היהודים (מספר 19), והיה מכובד על הקהלה. עוד בחייו של המלך סוביסקי היה ״נשיא ארץ־ישראל״ ובשנת 1698 נבחר לפרנס בועד ד״א. בתפקידו הצליח לסדר ענינים חשובים, כגון: סכסוך בין המדפיס אורי בן אהרן פייביש הלוי, שהעביר בשנת 1690 בית־דפוס מאמסטרדם לזולקוב,

בתחילה לא רצה לשוב לנצרות, אך כשהצביעו על העונש הצפוי לו, הסכים להישאר כנוצרי. ואז התחילו לחקור מי ואיך הסיתוהו לשוב אל היהדות. אחרי עינויים קשים הודה כי יהודי אחד, ושמו משה, הכניסו למרתף בבית הרב, ושברו צלב שנשא אתו. נוכחו במעשה רבנים שהשמיצו את הדת הנוצרית. על יסוד הודאתו ציווה הסטרוסטה של לבוב לאסור את הרבנים מלבוב, דרוהוביץ, סטרי. רב הגליל של לבוב, ר׳ חיים, היה בזולקוב, וכשבאו לאסרו, הצליח לברוח. במקומו נאסרו אמו ומנהיג קהלת זולקוב,

בזכותו של הר״י אייבשיץ, שפרסמו מנהיגי ורבני "ועד ארבע־ארצות" בירוסלב בב׳ מרחשון תקי״ד (1753)26). עמדת רבני ומנהיגי המדינה דגליל לבוב היתה שונה מזו. הם חתמו במושב הועד בזולקוב, בתשרי תקי״ד — עוד לפני התועדות "ועד ארבע ארצות" בירוסלב — תעודה לזכותו של ר׳ יהונתן אייבשיץ27) ולא על כתב המחאה שפורסם בג׳ מרחשון תקי״ד (1753) ע״י מצדדיו של הר״י עמדין, שהיו במיעוט ודברו בגנותו של הר״י אייבשיץ ואף הם גזרו בחרמות ושמתות לשרוף את הספרים שהחזיקו בדעתו. ...

... יום התועדות המדינה דרוש רוב של 6 מלבוב ו־12 מן הגליל (3 §) ב״ועד ארבע־ארצות" בירוסלב צריכים להיות שני מנהיגים מלבוב ושנים מן הגליל (3 §)? באסיפת ועד ד, ארצות לשם הערכת מס־הגולגולת לאוצר המלכות ישתתפו 3 שמאים מכל מדינת רייסין, פעם, שנים מלבוב ואחד מן הגליל, ופעם — אחד מלבוב ושנים מן הגליל (5 §) מס־גולגולת יוטל על לבוב בסכום גדול מכל הערים (6 §). סעיף זה שונה במושב בוברקה ב־20 ביולי 1753 לטובת לבוב בגלל המשבר הכלכלי שהיה בקהלת לבוב. הוחלט, שסכום המס החל עליה ייקבע בכל פעם לחוד. בסעיף 7 בוטלה זכות נציגי לבוב לבחור את חברי־הועד, ונמסרה לפרנס־המדינה ולרבדהגליל. סעיף 8 דן בסדר החתימות על תעודות, החלטות הועד. סדר מקומות הישיבה ונקבע הרכב הועד באופן זה: פרנס המדינה, 4 מנהיגים מלבוב, 4 מברודי, 4 מזולקיב. ומקומות ישיבתם לפי הסדר: בראש־השולחן יושב הפרנס, לשני צדדיו מנהיגים מלבוב (העיר), בצדי השולחן -״מצד אחד 4 מנהיגים מזולקיב ואחד מלבוב (מקהלות חוץ־לעיר); מצד שני — 4 מנהיגים מברודי ואחד מלבוב (חדךלעיר). לפי זה היו בועד 13 חברים. בסעיפים 9 — 12 מדובר על בחירת רב־המדינה, שנוכחים בה 4 נציגי לבוב ו־7 מן הגליל. הרב נבחר מבין 4 מועמדים המוצגים ע״י פרנס הועד, שהיה תמיד מזולקיב, וע״י מנהיג אחד מברודי. בסעיף 15 נקבע שמנהיגי־לבוב המשתתפים בועד ד״א יקבלו להוצאות סכום כפול משאר מנהיגי־הגליל. והדבר חל גם על שמאי מס־הגלגולת.

... דקדוק בחרוזים בשם ״שירה חדשה״ (זולקוב 1764) וגם דקדוק שלם ״אהל משה״ (זולקיב 1765).

הצליח למנות רב בהתאם לחוק מ־22 במאי 1820, הקובע את הצורך לבחור רב מבין גומרי האוניברסיטה באוסטריה שעמד בבחינות בפילוסופיה והורת־המוסר. מלבד הרב ר' צבי־הירש היות בזולקווא לא היה אף רב אדוק אחד, שמלא התחייבות זאת. ...

... 3) ד״ר משה בייזר (1807—1880). גמר רפואה בוינה (1835) והיה רופא בגוחדזיץ׳ בקולומיא ולבוב. עזר גם במרד 31—1830. בשנת 1848 היה חבר המועצה הלאומית בלבדב. גורש כחשוד פוליטי לזולקיב ועד 1850 עמד תחת פיקוח המשטרה. חזר ללבוב ב־1863 והיה פעיל בארגון המרד. הודות להתנהגותו הפולנית הפטריוטית נתמנה ב־1876 לאזרח כבוד של לבוב. השתתף גם בחיים הציבוריים היהודיים. ...

... תכ״ה (1665), ר׳ ישעיה ב״ר יצחק, ראש בית־דין בזולקוב ואחי־כן ריש־מתיבתא בלבוב, ראש החברה קדישא, א׳ דר״ח אדר תכ״ה. ...

... באוניברסיטה. חוץ מן הרב ר׳ הירש חיות בזולקיב לא היה מועמד לרבנות בגליציה שעמד בבחינה כזו. ...

... ר׳ יצחק שוובל, המכונה ר׳ איציק ל ז׳ולקובר, היה אדם מופלא, עמקן ובעל־מחשבות, בקי בתורת הנגלה והנסתר. נולד בשנת 1840 בעיר זולקיב, במשפחת תלמידי־חכמים המתיחשים למשפחת הבעש״ט. לא נודעו הרבה פרטים על דרכי לימודו, בבחרותו עבר את הגבול הרוסי ונסע לקפוסט, ובמשך 3 שנים למד תורה וחסידות אצל בעל "צמח־צדק", האדמו״ר ר׳ מנדל מלובאוויץ, הצטיין בתורה והיה מתלמידיו החביבים. ר׳ איציק ל חזר הביתה ובעל "צמדרצדק" נתן לו במתנה כאות אהבה כמה כתבי־יד של ספריו וספרים רבים. ר׳ איציק ל העביר את הכתבים והספרים דרך הגבול הרוסי, דבר שהיה כרוך בקושי ובסכנת נפשות ממש.

... לאחר 150 שנה, נוסד בית דפוס עברי, בעיר הקרובה לעיר לבוב׳ זולקווא׳ שדה אחוזת המלך יוהן וווסוביסקי׳ על ידי המדפיס הר׳ אורי שרגא פי־יבוש הלוי מעיר אמשטרדם, אשר המלך חפץ ביקרו, והציג לו יד בה־כלוי■), והוא סיפק צרכי עמנו בספרים, ואחרי מותו עבר דפוסו לבני משפחתו, שגם הם הלכו בעקבותיו.

... מק ץ שנ ת תקס״ט , והעבי ר א ת דפוס ו לעי ר זולקווא ׳ ותה י ש ם ראשי ת מלאכת י הדפס ת ספר י תא ר באותיו ת ו ו י נ א " ובכוונ ה העלי ם משע ר הספ ר א ת מקו ם ההדפסה .

... ברי ש לורי א ביסו ד דפו ס בעי ר זולקווא , ונפר ד ממנ ו בשנ ת תרכ״א . ...