Shir

... המאבק הגלוי נגד המשכילים התחיל בשנת 1816, כאשר ר׳ צבי אורנשטיין, רבה של לבוב, הטיל חרם על המשכילים, ושי״ר פרסם את הקונטרס נגד החסידות. בשנים 1772 — 1816 אין לציין כמעט פעולה ספרותית של משכילי לבוב — בניגוד למצב ההשכלה בברודי. ...

... בחסידים ואסר הדפסת ספרי־חסידות. למרות המרתו נשאר יהודי נאמן, התרועע עם המשכילים בלבוב והצטרף לחוגו של שי״ר. אח״כ נעשה בעל־תשובה וחזר לחיק היהדות. טרלא היה מורו של יצחק ארטר והשפיע עליו ללמוד רפואה. טרלא כתב מאמרים בקובץ "ירושלים" של נחמן פישמן, וסאטירה שנונה נגד החסידים בשם "יעלזו חסידים בכבוד" 4). ...

... שמואל רפפורט, אחיו של שי״ר, שעמד בחליפת־ מכתבים אתו. לקח חלק פעיל בחיי הקהלה, כנציג האדוקים, אך סרב לכהן ברבנות. ...

... ׳'■) בשנת 1823 הלשין ישראל פיקלאנצר על שי״ר שנשא לאשה את היהודיה פריידה נגד החוק ומשפט האוסטרי. השלטונות ערכו חקירה שהוכיחה כי אין יסוד להלשנתו ושלא נכון "דאס ראפאפארט אין דער ווילדן עהע לעבע" [דינבורג, מארכיונו של שי״ר, ״קרית ספר״ כרך 1, ירושלים תרפ״ה, ע׳ 151—152]. ...

... ראשית תנועת ההשכלה בלבוב. החוג הראשון בראשותו של שי״ר. המשכילים הראשונים ומלחמתם באדוקים ובחסידים. החרם בשנת 1816. יהודה־ליב מיז״ם המשכיל הקנאי. ראשית החסידות בלבוב. המשכילים ומדיניות השלטונות לגבי היהודים. התזכיר על ...

... רפפורט (אחיו של שי״ר), אביו היה סוחר סיטוני ולמדן ידוע. ממתנגדי הרב אברהם כהן, אע״פ שלא דבק במפלגת האדוקים. התרעֵם על אחיו, שי״ר, שהמליץ על הרב כהן בפני פרנסי־לבוב וסגן־הגוברנטור קראום שהיה מידידיו. במכתבו אל שי״ר מ־2 בנובמבר 1847 כתב על הרב כהן את הדברים האלו: ,הוא (כהן) איש רע־מעשים ולא פעם אחת הוציא דבה עלי ד במקהלות, ובלעדי, הוא עכו״ם מתלמוד ופוסקים, עוד הוא יפנה עורף לכל דת ודין ישראל והוא נחשב אלי כאחד מגויי הארץ". . 74/23 • ק • 039 ץ 5 [ 5616 ׳ 0% ׳ 1% 3 ( 6315102 : 8313630 . £4 . 02 בנו, דוד, היה משכיל והשתתף בחיים הציבוי־־ים, ממיסדי "שומר־ישראל". פרסם תרגומים של שירי־שילר ב״כוכבי־יצחק". ...

לשי״ר היה אוהב ומרחם, פקיד נושא משרה גבוהה בלשכת נציב־הקיסר בלבוב. הוא היה חסיד שבאומות העולם. בלי שום פניות היה עוזר למשכילים ותובע את עלבונם מידי רודפיהם הקנאים. לימים נתמנה כשר־הגליל בטרנופול, והוא שהיה מגן על שי״ר כל ימי היותו רב בעיר ההיא. ובשעה שהחרימו את שי״ר בלבוב יצא לתביע את עלבון המשכילים. בפקודת הממשלה אנוס היה הרב י׳ יעקב אורנשטין להכריז שוב רע על החרם, ואנסו את הרב שילך וידרוש בבית הכנסת, שאין כאן לא חרם ולא שמתא, אלא אדרבא, צריך לנהוג כבוד בשי״ר וחבריו. אמרו, כי מרוב צער חלה הרב ר׳ יעקב אורנשטין. המשכילים נצחו את ה״חרם", אך ידם היתה על התחתונה במלחמתם עם החסידים.

... אף שי״ר, יליד לבוב, היבר א ז קונטרס "נר מצוה" שבדעתו היה להוציאו בדפוס, ומפחד ה״מתחסדים" נשאר בכתב־ידי, ורק אחרי מותו נדפס (נחלת יהודה, 1863). שי״ר היה גזבר ינאמ ן בעסק חכירת מס־ הבש ר והתפרנס בו כ״ה שנה בערך בלבוב. עד שקבל את הרבנות בטרנופול. יוסף פרל, מטרנופול, היה מבקר בעניני מסחר בערי לגיציה, וגם ללבוב הגיע, וכאן נפגע בהשכלה. כבן למשפחת אדוקים היה דבוק בחסידות, ומכאן בקיאותו העצומה בספרית החסידות ובחיי החסידים. וחסיד זה שהפך להיות משכיל, שנא את החסידות ואף כתב שתי סאטירות עליה: "מגלה טמיריך ו״בוחן צדיק", בבחרו בסאטירה ככלי־נשק במלחמתו בחסידות ובקנאות, בבערות ובקלקול המדות בחברה שפשו בגוף האומה. בסאטירה ירה פרל חציו בחסידים ובקנאים שהיו בעיניו "ההולכים בחושך ומורדים באור". את ספריו הדפיס בלבוב.

... היתה מסורה לידו, לא הניח להדפיס ספר־חסידות בגליציה, ואפילו ספרים שנדפסו בחו״ל, היה שוקד להחרימם. טרל ה היה מחוג המשכילים של שי״ר וחבריו, הוא המיר את דתו וגם אחרי מעשה זה היה נכנס לבית שי״ר ומבלה עם המשכילים. ...