Shpitalna Street

... המשכילים התאספו גם בביתו של שי״ר ברחוב שפיטלנה, שחי אצל אביו ר׳ אהרן חיים רפפורט, שהיה תלמיד חכם והחזיק ישיבה לתלמידים שבאו מערי גליציה. אחרי שנשא את בתו של המלמד ר׳ אריה ליב 8), שנבחר אח״כ לרב בסטריה וידוע כבעל־מחבר "קצות החשו". אמו, צירל אטיל, שהיתה אשה עדינה וקראו לה "פנינת נשים", ואחיה אליהו ברדח השפיעו לא מעט על התפתחותו הרוחנית. בביתו הרצה שי״ר בפני חוג המשכילים במחקר תולדות ישראל. ...

... ג. "קובע עתים לתורה". בעידודו של הגאון ר׳ יוסף שאול נתנזון קנו בעלי־בתים חשובים מגרש ברחוב שפיטאלנא, פנת קאזימירזובסקא, לשם הקמת ביכנ״ס במקום. מחוסר כסף מכרו 2 חנויות בקצה הבית, לצד הרחוב. הבנין המפואר הכיל 2 קומות: קומה א׳ — בית־כנסת גדול ויפה; קומה ב׳ — בית־מדרש, סוכה נאה ודירה לשמש. "דבר מיוחד היה בביכ״ג זה, שלא היה נהוג בשום ביכ״נ בלביב: ארון־הקודש לא עמד בצד מזרח, אלא בצד דרימית־מזרחית, כי האדריכל שבנה את ביה״כ מצא במדידתו שארץ־ישראל היא בפאת דרומית־מזרחית. הדבר היה בימי הגאון ך׳ יוסף שאול נתנזון, והפולמוס היה גדול וכבר

... י. קלויז טשורטקוב. נוסד בשנת 1910 ברחוב ברק־יוסלביץ. אחרי פרוץ המלחמה ב־1914 העבירו יליטי טשורטקוב וקבוצת חסידים שהיתה בלבוב את "קלויז טשורטקוב" לדירה מרווחת ברחוב שפיטלנא, מול בית־החולים היהודי. מאות מחסידי טשורטקוב תפסו מקום בעיר באופן בולט מאד. הקלויז נעשה כוח־ משיכה לנוער החרדי, התקיימו בו שיעורי־תורה קבועים, והיה מרכז לעסקנים חרדים, ובמיוחד ל״אגודת ישראל". מיטב הנוער יוצאי הקלויז שימשו מנהיגים לצעירי "אגודת־ישראל" בגליציה ובפולין, כגון: צבי הירשהורן (יו״ר הסתדרות "צעירי אגודת ישראל בפולין" ואח״כ רב ביאבורז׳נו ובביאלא), ר׳ שלמה שיקלר (אב״ד קאליש), הרב וינקלר, ר׳ משה הירש־ פרונג (חבר הנהלת הקהילה בלבוב), ברצ׳י הורן, אלתר ליפא, ועוד.

... קרוב לוודאי שמוצאו של בית־הקברות היהודי בלבוב הוא מתחילת המאה הי״ד ואפשר גם מסוף המאה הי״ג. לא ידוע עד היום, ולא נתגלו שום עקבות של בית־קברות יהודי אחר, לא בגבולותיה של לבוב העתיקה ולא בפרבריה. לפיכך יש להניח שמיום הווסדה של הקהילה היהודית בלבוב עד שנת 1855, ז״א עד סגירתו, שימש בית־העלמין הישן שע״י רחוב שפיטאלנה, בית־מועד לכל חי, לכל התושבים היהודים בלבוב, על שתי קהלותיה: בק״ק תוך־העיר, בפרבר קרקא, שהיא הקהילה העיקרית והראשונה ליהודי לבוב, ובק״ק דחוץ־לעיר, שהוקמה בזמן מאוחר יותר. ...

בחלקו היה בית־הקברות מוקף גדר ובחלקו חומה, בשער הכניסה עמד אוהל, כאן ערכו את האזכרות, הספידו את הנפטרים, ומכאן יצאה הלויה המת. קשה לקבוע אם היה שם גם בית־כנסת כנהוג בעולם. בית־ הכנסת, הנמצא ע״י רחוב שפיטאלנא, והנקרא "בית־ עלמין שול", נבנה רק במאה הי״ט. באמצע השטח בפרשת השבילים היה ה״פנתיאוך היהודי. כאן מצאו את מנוחתם כבוד והובאו לקבר ישראל רבנים, ראשי־ ישיבות ופרנסי הקהילות, גדולי ישראל ורבנים פרנסים משאר קהילות שנפטרו בלבוב. על דרך זו נהגו יהודי לבוב עד יום סגירתו של בית־העלמין הישן, ולפיכך נתרכזו מצבות של תקופות שונות במקום אחד: על יד מצבותיהם של נחמן בן יצחק ואשתו רייזה ("די גילדענערויזה"), מרדכי בן יצחק, פרנסי־הקהלה במאה הי״ז, עומדות מצבות של פרנסי־הקהל ה מהמא ה הי״ט׳ ע״י קברו של הרב יהושע פאלק מהמאה הי״ז׳ נטמן הרב ר׳ חיים כהן רפפורט מהמאה הי״ח. קבר הרב ר׳ יעקב אורנשטיין מהמאה הי״ט נמצא ע״י קברו של הרב אברהם כהן. ע״י הקבוצה הזאת נמצא קברם של האחים הקדושים רייצס, שמסרו נפשם על קידוש־ השם בשנת 1728. הצפיפות במקום היתה גדולה מאד, ברבות הימים נמצא בית־הקבמת כמעט במרכז העיר.

בית־הקברות בצורת ו לפני השואה נמצא בשטח של מרובע, בין הרחובות רפפורט א—שפיטאלנא— מייזלש א—קליפארו־בסקא. מצד שפיטאלנא נמצא בית־ חולים מיסודו של לאזארוס, בית־זקנים יהודי, מחסני ה״חברא קדישא". אחרי הבנינים האלה משתרע יער עבות ובין סבכיו בוקעות אבנים אפורות, מצבות־ קודש כפופות זו לזו מזוקן, ומספרן — כמה אלפים . ...

... ק״מ לאלף הששי, ז״א שנת 1378. אם נשווה את התאריך 1378 של מצבת מארישה בת שמואל ואת התאריך 1414 בו מופיע בפעם הראשונה במיסמכים הרשמיים של עירית לבוב, ביהודהקברות היהודי ע״י רחוב שפיטאלנא, אפשר לקבוע בודאות שבית־העלמין הישן בלבוב נוסד בסוף המאה הי״ד. ...