Old Jewish Cemetery of Lviv

... ההיסטוריונים של יהודי לבוב / ד״ר נ. מ. גלבר 553 בית העלמין היהודי הישן / ד״ר ד. כהנא — 569 ...

... מיד אחרי שבכנס ר׳ יעקב קאפיל לתפקידו היה לו סכסוך עם הלמדנים שבעיר, י׳ אברהם שתציל רפפורט (בעל "איתּן האזרחי") ואהרון אבאב בן יוחנן, בעבין אילנות הסוככים בענפיהם בבית הקברות כסוכה ממש והאיסור על כהנים להכניס תחת צל־ האילנות. הוא נפטר בשנת 1630 ועל כסא הרבנות ישב ר׳ מרדכי בן צבי הירש אשכנזי שהיה רק שש שנים רב 1636), אחריו היו ר׳ יהושע בן יוסף בעמ״ח "מניני שלמה" ושו״ת "פני יהושע", שהוזמן כרב לקרקא, ר׳ משולם זאלצבורג בן אברהם אשכנזי, שמלא תפקידים חשובים בועד ד׳ ארצות. אחרי מותו, בשנת 1645, נבחר לרב חתנו של הגאון מהר״ם מלובלין ר׳ יוסף בר אליקום נעץ שהיה בר־סמכא מכובד בזמנו. הוא נפטר בשנת 1652 ויורשו היה הרב הנודע בחוץ־ לעיר ר׳ דוד בן שמואל הלוי בעמ״ח "טורי זהב", חתנו של הגאון ר׳ יואל סירקיס (בעל הב״ח), הנקרא בפי העם הט״ז "לפי ספרו "טורי זהב. כשהופיע שבתי־ צבי על הבמה שלח אליו את בנו ר׳ ישעיהו ואת בן־חורגו ר׳ אריה ליב לתהות על קנקנו. בניו חזרו נלהבים, אך ה״ט״ז" לא התרשם. התאשלמותו של שבתי־צבי הצדיקיה את עמדתו. יורשו של ה״ט״ז" ברבנות בחוץ־לעיר היה ר׳ יהודה־יודל בר׳ משה מלובלין שהוא הרב האחרון בחוץ־לעיר 2). ...

... מג. ביהכ״נ "ליקוטי שמות", ברחוב פור־ מיאנסקא 5 מלבד תפלה ושעורי־תורה עסקו גם בליקוטי "שמות" (דפים וקרעים של ספרי קודש), סידורים וחומשים, שהביאום מכל חלקי העיר. המתפללים העמידו בהרבה בתי כנסיות ארגזים מיוחדים לאיסוף "שמות" ואח״כ העבירום לבית־הכנסת שלהם. פעמיים בשנה ערכו טכס מיוחד לקבורת ה״שמות" בבית־ העלמין הישן שבלבוב. ביהכ״ג היה קיים קדם ברחוב קאזמייז׳ובסקא, בחורבה ישנה שנהרסה, ובמקומו נבנה אח״כ הבנין הגדול של פולטוראק. ...

בחלקו היה בית־הקברות מוקף גדר ובחלקו חומה, בשער הכניסה עמד אוהל, כאן ערכו את האזכרות, הספידו את הנפטרים, ומכאן יצאה הלויה המת. קשה לקבוע אם היה שם גם בית־כנסת כנהוג בעולם. בית־ הכנסת, הנמצא ע״י רחוב שפיטאלנא, והנקרא "בית־ עלמין שול", נבנה רק במאה הי״ט. באמצע השטח בפרשת השבילים היה ה״פנתיאוך היהודי. כאן מצאו את מנוחתם כבוד והובאו לקבר ישראל רבנים, ראשי־ ישיבות ופרנסי הקהילות, גדולי ישראל ורבנים פרנסים משאר קהילות שנפטרו בלבוב. על דרך זו נהגו יהודי לבוב עד יום סגירתו של בית־העלמין הישן, ולפיכך נתרכזו מצבות של תקופות שונות במקום אחד: על יד מצבותיהם של נחמן בן יצחק ואשתו רייזה ("די גילדענערויזה"), מרדכי בן יצחק, פרנסי־הקהלה במאה הי״ז, עומדות מצבות של פרנסי־הקהל ה מהמא ה הי״ט׳ ע״י קברו של הרב יהושע פאלק מהמאה הי״ז׳ נטמן הרב ר׳ חיים כהן רפפורט מהמאה הי״ח. קבר הרב ר׳ יעקב אורנשטיין מהמאה הי״ט נמצא ע״י קברו של הרב אברהם כהן. ע״י הקבוצה הזאת נמצא קברם של האחים הקדושים רייצס, שמסרו נפשם על קידוש־ השם בשנת 1728. הצפיפות במקום ...

לפי מסורת אנשי לבוב, מצבתו של יעקב בחור היא המצבה העתיקה ביותר בבית־העלמין הישן. ...

י) בשנת ש״פ (1620) הלך בחודש אלול לבית־הקברות לומר שם תחינות, ובבואו שמה, ראה והנה הרבה אילנות נטועים שם וענפיהם סמוכים זה לזה באופן שמהווים סוכה ממש וקצתם מאהילים על קברים. על כן אסור לכהנים לכנס תחת צל האילנות האלה, באשר הם מהווים אוהל הטומאה. באותה שעה ישבו שם הגבאים, שקיבצו מעות לעוורים, וכשהעיר להם על זאת, אמרו לו, שר׳ יהושע וולך בעל הסמ״ע, שהיה כהן, היה עובר תחת ענפי האילנות ולא עלה שום חשש על לבו. הדבר גרם לפולמוס, שהשתתפו בו בעל "איתן האזרחי" ובעל תוספות יו״ט. ברם ר׳ יעקב קאפיל אסר על הכהנים שבקהלתו לעבור תחת אותם האילנות וגם לעבור דרך מסדרון, שאותם האילנות היו מצלים עליו והתקין בשביל הכהנים כניסה מיוחדת. תוצאות הפולמוס היו שכהני חוץ־לעיר נהגו עפ״י רבם לחומרא, וכהני תוך־ העיר לא הקפידו על כך. ...

... בית־העלמין היהודי היש ן כלבו ב ...