Nahman ben Isaac

... צירים היו בצד הישועים. הדיון בעיריה נמשך בכ״ב הקהלה הופיעו עם ר׳ יצחק בן נחמן בראשם. נציגי הקהילה הביעו את התנגדותם לכל הדיון, הואיל ואינם מכירים בסמכויות הקומיסארים. שרק 2 מהם הופיעו, במקום 5 של הועדה! לבוב, כעיר הקיימת לפי החוק המגדבורגי, אינה כפופה לשיפוט קומיסארי. סגן־ הסטרוסטה פוראדובסקי טען נגדם שלקומיסארים סמכויות של ועדה, אפילו רק 2 מהם באו, והעיר כפופה לשיפוטם, לפי שאין הם בית־דין של אצילים אלא נציגי בית־המשפט של המלך. נציגי היהודים והעיר הגישו ערעור אל הסיים, נגד פירוש זה, ודרשו בדיקת הסמכות החוקית של הועדה. הישועים היו מעונינים שהענין לא יוגש לסיים, כי שם היה רב מספר מתנגדיהם. ולכן הכריחו את סגן־הסטרוסטה שהופיע ככתובע (אינסטיגאטור) להמשיך בדיונים ולהחרים את הערעור, שאינו ראוי להגישו. בשם היהודים מחה נחמן בן יצחק בטענה שהחוק המגדבורגי מוציא כל ועדות מן הכלל והחוק חל גם על היהודים לפי התקנון של זיגמונט הראשון משנת 1538 וכל הפריבילגיות שניתנו ונאשרו ליהודי לבוב החל מקאזימיר ז הגדול עד הנריק ואלזי בשנת 1574. בנוגע לענין גופא אסור ליהודים לשאת ולתת עם הישועים בגלל זכות־הקדימה של העיריה לקניית מגרשים. נציג־העיריה תמך בעמדתו והוכיח את סגן־הסטרוסטה על שהופיע על דעת עצמו בתפקיד תובע, ולפי מכתב־ המלך לא נמנה שום חבר בתפקיד זה.

יועצי העיר בראותם את יציבות היהודים התחילו נוטים לצדם. הקומיסארים רצו לסיים סוף־סוף את הענין ופסקו שיש למסור לרשות הישועים את הרובע עם 8 בתי היהודים יחד עם בית הכנסת של יצחק בן נחמן. בו במקום הגישו היהודים ערעור בפני המלך. יומיים אחרי החלטת הקומיסארים, ב־15 באוקטובר, הכניס לתעודות ה„גרוד“ (בית־דין) נחמן בן יצחק בשם הקהלה היהודית את דבר־הפלוגתא והבהיר את המצב החוקי של יהודי לבוב: היהודים מתגוררים בלבוב לפי החוק המגדבורגי וכפופים לו בעניני נכסי דלא ניידי. הם בעצמם כפופים לוויבודה, הם נושאים בחלקם בכל נטל העיר ורשאים הם להיות גם בעלי הזכויות. זכות החזרת הבעלות למגרשים הקנויים (אוויקצין) שייכת אך ורק לעיר, ולכן רק אתה בלבד יכולים הם לנהל משא־ומתן. בתזכיר הביאו בקיצור את כל הפריבילגיות של יהודי לבוב עד שנת 1603־).

... נחמן בן יצחק הצהיר שבשום אופן לא ידותרו על מקומותיהם. אולם הם מוכנים לתת כמה אלפי זהובים, באם המלך ידרוש זאת. אין ברצונם לשאת ולתת עם הועדה, כי אין זה בסמכותה. ...

... בפברואר 1606 יצאו לוארשה מיופייכח הקהילה נחמן בן יצחק, אהרן בן ראובן והשתדלן מנדיל. אולם בינתים התאספו האצילים בוארשה במספר קטן ולכן לא היה בידי היהודים לפעול דבר. הישועים מצדם לחצו על העיר לקיים את פסק־הדין. העיריה דחתה אולם לבסוף דרשה מהם "תעודות־נתינה" וקבלה את התעודות. ...

... נבנו בתים מספר, מביתו של נחמן בן יצחק עד רחוב רוסקה סללו כביש, הרחובות תוקנו ושופרו. באיתה ...

... מבין בתי־הכנסת, שנשארו קיימים עד כיבוש העיר בידי הנאצים במלחמת העולם השניה, העתיק ביותר — בית־הכנסת "טורי זהב" או "גילדענע רויז" ע״ש אשתו של נחמן בן יצחק (ממשפחת נחמנוביץ / ממייסדי הבנין). לבית־הכנסת "טורי זהב" קדם בנין עתיק הרבה יותר, שהוקם במחצית השניה של המאה הט״ו, אחרי השרפה הגדולה של שנת 1352. כאשר "בית הכנסת הישן" נעשה צר מהכיל את המתפללים מן העדה המתרחבת והולכת, מסר ר׳ יצחק בן נחמן, לאדריכל האיטלקי פאולו יומנו, שפעל בהקמת בנינים בעיר, להקים בית־כנסת חדש.

בחלקו היה בית־הקברות מוקף גדר ובחלקו חומה, בשער הכניסה עמד אוהל, כאן ערכו את האזכרות, הספידו את הנפטרים, ומכאן יצאה הלויה המת. קשה לקבוע אם היה שם גם בית־כנסת כנהוג בעולם. בית־ הכנסת, הנמצא ע״י רחוב שפיטאלנא, והנקרא "בית־ עלמין שול", נבנה רק במאה הי״ט. באמצע השטח בפרשת השבילים היה ה״פנתיאוך היהודי. כאן מצאו את מנוחתם כבוד והובאו לקבר ישראל רבנים, ראשי־ ישיבות ופרנסי הקהילות, גדולי ישראל ורבנים פרנסים משאר קהילות שנפטרו בלבוב. על דרך זו נהגו יהודי לבוב עד יום סגירתו של בית־העלמין הישן, ולפיכך נתרכזו מצבות של תקופות שונות במקום אחד: על יד מצבותיהם של נחמן בן יצחק ואשתו רייזה ("די גילדענערויזה"), מרדכי בן יצחק, פרנסי־הקהלה במאה הי״ז, עומדות מצבות של פרנסי־הקהל ה מהמא ה הי״ט׳ ע״י קברו של הרב יהושע פאלק מהמאה הי״ז׳ נטמן הרב ר׳ חיים כהן רפפורט מהמאה הי״ח. קבר הרב ר׳ יעקב אורנשטיין מהמאה הי״ט נמצא ע״י קברו של הרב אברהם כהן. ע״י הקבוצה הזאת נמצא קברם של האחים הקדושים רייצס, שמסרו נפשם על קידוש־ השם בשנת 1728. הצפיפות במקום היתה גדולה מאד, ברבות הימים נמצא בית־הקבמת כמעט במרכז העיר.