Isaac ben Nahman

שהסוחרים תרמו רק לפני ימים מספר סכומים גדולים. זולקיבסקי הלך למושב־העיריה, בדק את תעודוֹת חברי־הועדה ועזב את האולם. בינתים התעוררו בסיימיק ויכוחים בענין המגרשים שנמכרו ליהודים. 18 נואמים דברו לטובת היהודים ורק שני צירים היו בצד הישועים. הדיון בעיריה נמשך בכ״ב הקהלה הופיעו עם ר׳ יצחק בן נחמן בראשם. נציגי הקהילה הביעו את התנגדותם לכל הדיון, הואיל ואינם מכירים בסמכויות הקומיסארים. שרק 2 מהם הופיעו, במקום 5 של הועדה! לבוב, כעיר הקיימת לפי החוק המגדבורגי, אינה כפופה לשיפוט קומיסארי. סגן־ הסטרוסטה פוראדובסקי טען נגדם שלקומיסארים סמכויות של ועדה, אפילו רק 2 מהם באו, והעיר כפופה לשיפוטם, לפי שאין הם בית־דין של אצילים אלא נציגי בית־המשפט של המלך. נציגי היהודים והעיר הגישו ערעור אל הסיים, נגד פירוש זה, ודרשו בדיקת הסמכות החוקית של הועדה. הישועים היו מעונינים שהענין לא יוגש לסיים, כי שם היה רב מספר מתנגדיהם. ולכן הכריחו את סגן־הסטרוסטה שהופיע ככתובע (אינסטיגאטור) להמשיך בדיונים ולהחרים את הערעור, שאינו ראוי להגישו. בשם היהודים מחה נחמן בן יצחק בטענה שהחוק המגדבורגי מוציא כל ועדות מן הכלל והחוק חל גם על היהודים לפי התקנון של זיגמונט הראשון משנת 1538 וכל הפריבילגיות שניתנו ונאשרו ליהודי לבוב החל מקאזימיר ז הגדול עד הנריק ואלזי בשנת 1574. בנוגע לענין גופא אסור ליהודים לשאת ולתת עם הישועים ב ...

... מבין בתי־הכנסת, שנשארו קיימים עד כיבוש העיר בידי הנאצים במלחמת העולם השניה, העתיק ביותר — בית־הכנסת "טורי זהב" או "גילדענע רויז" ע״ש אשתו של נחמן בן יצחק (ממשפחת נחמנוביץ / ממייסדי הבנין). לבית־הכנסת "טורי זהב" קדם בנין עתיק הרבה יותר, שהוקם במחצית השניה של המאה הט״ו, אחרי השרפה הגדולה של שנת 1352. כאשר "בית הכנסת הישן" נעשה צר מהכיל את המתפללים מן העדה המתרחבת והולכת, מסר ר׳ יצחק בן נחמן, לאדריכל האיטלקי פאולו יומנו, שפעל בהקמת בנינים בעיר, להקים בית־כנסת חדש.

בשנת 1704 העמידו השבדים עמוד־תליה, ופרגסי הקהל היו צפויים לתליה עד שהסלים, שהועמדו מתחת לעמוד, נתמלאו זהב וכסף שהובאו ע״י היהודים. בית־ הכנסת הוקם בשנת 1582 ע״י ר׳ יצחק בן נחמן, ראש הקהל ויו״ר ״ועד ארבע ארצות״ בלובלין בשנת 1589. בשנת 1594 הוסיפו לבנין עזרת נשים. בית הכנסת נבנה בסגנון גוטי ע״י האדריכל פאול האיטלקי, שבנה גם את הכנסיה וולווסקא ברחוב רוסקא. יש לבית־הכנסת ספור מיוחד: בשנת 1603 העניק המלך זיגמוגט וו ו את המגרשים וכל השטח למיסדר הישועיים. אחרי דיונים ומשפטים הוכרחו היהודים למסור את בית־הכנסת וכל סביבותיו, כמעט את כל רחוב היהודים, לישועיים. אולם הכניסה לבית־ הכנסת היתה רק דרך ביתו של מרדכי בן יצחק, והוא לא הרשה את המעבר. הישועיים היו מוכרחים לוותר והחזירו ליהודים את בית־הכנסת עם כל הבתים מסביב. ...