Magdeburg law

... נמשך בכ״ב הקהלה הופיעו עם ר׳ יצחק בן נחמן בראשם. נציגי הקהילה הביעו את התנגדותם לכל הדיון, הואיל ואינם מכירים בסמכויות הקומיסארים. שרק 2 מהם הופיעו, במקום 5 של הועדה! לבוב, כעיר הקיימת לפי החוק המגדבורגי, אינה כפופה לשיפוט קומיסארי. סגן־ הסטרוסטה פוראדובסקי טען נגדם שלקומיסארים סמכויות של ועדה, אפילו רק 2 מהם באו, והעיר כפופה לשיפוטם, לפי שאין הם בית־דין של אצילים אלא נציגי בית־המשפט של המלך. נציגי היהודים והעיר הגישו ערעור אל הסיים, נגד פירוש זה, ודרשו בדיקת הסמכות החוקית של הועדה. הישועים היו מעונינים שהענין לא יוגש לסיים, כי שם היה רב מספר מתנגדיהם. ולכן הכריחו את סגן־הסטרוסטה שהופיע ככתובע (אינסטיגאטור) להמשיך בדיונים ולהחרים את הערעור, שאינו ראוי להגישו. בשם היהודים מחה נחמן בן יצחק בטענה שהחוק המגדבורגי מוציא כל ועדות מן הכלל והחוק חל גם על היהודים לפי התקנון של זיגמונט הראשון משנת 1538 וכל הפריבילגיות שניתנו ונאשרו ליהודי לבוב החל מקאזימיר ז הגדול עד הנריק ואלזי בשנת 1574. בנוגע לענין גופא אסור ליהודים לשאת ולתת עם הישועים בגלל זכות־הקדימה של העיריה לקניית מגרשים. נציג־העיריה תמך בעמדתו והוכיח את סגן־הסטרוסטה על שהופיע על דעת עצמו בתפקיד תובע, ולפי מכתב־ המלך לא נמנה שום חבר בתפקיד זה.

... ב־ 15 בינואר 1604 התקיים מושב בית-הדין בראשותו של המלך. היהודים הוכיחו שקנו את המגרשים ודודיעו שהם דורשים מקומות־מגורים חדשים ופיצויים בסך 100.000 מארק. קשה היה מעמדם של נציגי העיר, שטענו שצרכי ההגנה והביצורים הכריחום למכור את המגרשים שהיו פנויים זמן רב, ומכיון שלא נמצא שום קונה אחר, היו מוכרחים למכרם ליהודים. בסוף הראו למלך את הפריבילגיה של קאזימירז הגדול שהעניק לכל תושבי העיר את החוק המגדבורגי, ואת חוזי המכירה והקניה ודוח על הכספים שקיבלו מאת הקונים היהודים.