Kehilot/LwówA living הַנְצָחָה — preserving the memory of destroyed Jewish communities through their Yizkor books.

Place · street

Jewish Street in Lviv

רחוב היהודים

Street where Isaac ben Nahman wanted to build a house.

Page scan 21HIGH confidence

Learn more with AI

Read more about Jewish Street in Lviv than the memorial book alone records. The assistant works from this record's own source passages and searches trusted archives — Yad Vashem, USHMM, YIVO, Virtual Shtetl, JewishGen and Wikipedia — and shows you what it found, with its sources.

Learn more about “Jewish Street in Lviv”

Source passages

Each passage remains attached to its exact scan and opens in the standalone evidence reader.

Primary source passage

OCR · respaced for reading · scan 21

Open exact passage

... זיגמונט אוגוסט היה שומר במיוחד על זכויות היהודים שהיה זקוק לשירותם: רצה יצחק בן נחמן (נחמנוביץ) לבנות בית ברחוב היהודים על שטח הגובל עם רחוב רוסקה שהוא מחיץ לרובע היהודי. המגרש ברחוב רוסקה השתייך לאלמנה נוצרית שלא רצתה למכרו אפילו במחיר גדול. המלך ציווה בשנת 1571 במכתב אישי לעירית לבוב להפקיע לכל הפחות את מחצית המגרש ולשם סדור הענין שלח את פקידו

Source passage 2

OCR · respaced for reading · scan 36

Open exact passage

... אחרי המשפט עם הישועים השתררו שקט ורווחה, אולם לא לאורך ימים. ב־26 במאי 1616 פרצה דליקה חזקה שנמשכה יומיים והרסה את כל הבתים ברחוב היהודי. מצב הנפגעים היה קשה מאד עד שהמלך הוציא ב־28 בדצמבר 1616 צו מיוחד לשחררם למשך 4 שנים מכל מסים ותשלומים. ...

Source passage 3

OCR · respaced for reading · scan 65

Open exact passage

... בשנת 1732 (8.3) קבלה העיריה פסק־דין שהיא רשאית לגרש את היהודים מכל הרחובות והפרברים, פרט לרחוב־היהודים. אולם היהודים הצליחו להתחמק בשוחד ובקשרי־ידידות מביצוע פסקי־הדין וסיכלו את הוצאתם לפועל. האצילים תמכו ביהודים והחכירו להם את בתיהם ומגרשיהם, ביחוד בפרברים. מפני שהיו מעונינים בדמי־חכירות גבוהים שקבלו מהם. ...

Source passage 4

OCR · respaced for reading · scan 207

Open exact passage

... ויהי היום, ג׳ כסלו תס״ג (1703), נאחז ניצוץ אש בחבית אבק־שריפה אשר במחסן צבאי שהיה קרוב לרחוב היהודים, והיתה התפוצצות אדירה שהחריבה הרבה בתים ועשרות אנשים נהרגו, בהם גם אשתו הצעירה ובתם היחידה, ועוד כמה מבני משפחתם, גם

Source passage 5

OCR · respaced for reading · scan 256

Open exact passage

הרחוב היהודי, שנוסד בשנת 1387, השתרע ימינה מן השוק (רינעק) ומשנת 1871 נקרא בשם רחיב בלאחארסקא. הרחוב היה צר בראשיתו, ובין שתי שורות הבתים עמד נשען על שני בתי־פינות, בית קורקים מימין ובית מיכאלביץ משמאל׳ השער היהודי (11336061101 (0613 ? ) "דער טויר". בקצה השני של הרחוב, הפונה אל העיר (רחוב האליצקא) ...

Source passage 6

OCR · respaced for reading · scan 258

Open exact passage

... היהודים ערערו בפני השלטונות בוינה והענין נמשך עד 1793. השלטונות המרכזיים בוינה פרסמו ב־12 בדצמבר 1793 וב־1 במאי 1797 שתי תקנות: א) מותר ליהודים לגור בעיר רק ברחוב היהודים, זארוואנסקא ורוסקא ובפרברי קרקא וזולקיב. ב) יהודים בעלי־הון העוסקים בממכר סחורות מאוסטריה רשאים לגור מחוץ לגיטו, אולם רק באישור ,.לשכת־החצר " ("האפיקאנצליי"). התקנות חודשו גם בשנת 1804 וגט בשנת 1811 ובסוף — פונו היהודים מן הרחובות האסורים") .

Connected nodes