Ruthenia

... שריפה נוראה בעיר היהודים, בתיהם נשרפו, וגם חלקי העיר השוכנים אתם סבלו היזק גדול. בגלל המצב שיחרר יאן אולברכט את כל העיר ממסים המלכותיים למשך 10 שנים, ואת בעלי הבתים הנשרפים — 15 שנה. כנראה, שבתנאי המצוקה התירה אז החלטת הסיימיק ליהודים לסחור באריגים בסיטונות, בלי שום הגבלות ובמכירת חליפות בירידים שמחוץ לעיר לבוב. הסוחרים הנוצרים, שבעתים הפסידו את השוק המזרחי עם כיבושי התורכים, רצו להוציא את שכרם בהפסד היהודים ולתפוס את מסחרם. בשנת 1497 הצליחו לאסור על יהודי הפרבר את המסחר בסחורות מסויימות. אולם, באותה שנה, כשהגישו למלך יאן אולברכט את זכויות העיר לאישור, הכיר בזכותם של היהודים והרותנים המתגוררים בפרברים ליהנות מכל זכויות מסחר חפשי ומכירת סחורות, מפני שהיו נושאים בעול המסים של העיר. בשנת 1498 התנפל ההוספודר המולדבי סטפן על רייסין, והגיע עד לבוב. פרברי העיר נהרסו, העיר התגוננה וסטפן הוכרח לסגת במאי 1498. אולם השקט לא ארך זמן רב. ביוני 1498 פלשו שוב הטאטדים, ובסתיו הגיעו התורכים אל העיר, ואע״פ שלא הצליחו לכבוש את העיר, סבלו הפרברים נזקים גדולים. בתוך העיר נהרסו מטעמי בטחון הבתים ברובע היהודי, שהיו סמוכים לחומת העיר. בשנים 1498 — 1500 סבלו יהודי לבוב הרבה מידי הצלבנים שעברו דרך רייסין. אולם הפעם לא עשתה עירית לבוב כלום לשם הגנתם כאשר היה בשנת 1463. המצב הוחמר עד כדי כך שהמלך יאן אולברכט נתן הוראה לעיריה להגן על היהודים מפני התנפלויות הצלבנים. אבל העיריה לא קיימה צו זה.

... להתעודד פלשו לרייסין בשנת 1624 טטרים, הרגו ושדדו בדרכם ישובים שלמים. בלבוב סבלו מהם רק ...

... העיריה התחמקה בתחילה מלהופיע לפני הועדה בנימוק, שהחוק המגדבורגי משחרר את העירונים משיפוט זה. לסוף הסכימה העיריה להגיש את הפריבילגיות. היהודים הגישו את תקנות המלך קאזימיר ז יאגילונציק משנת 1453 ושל זיגמונט 1 משנת 1515, שלפיהן הותר להם לסחור בכל הממלכה לפי המנהגים הקדומים. נציגיהם טענו גם שהגבלת מסחרם מזיקה לכל רייסין ובפרט לאצילים. הועדה הכירה כי טענות היהודים הן צודקות והגישה למלך ארבע הצעות, שהעמידו את היהודים על הזכויות. הוות ־ דעת הועדה נשלחה בנובמבר 1590 והעיריה הגישה ערעור על סמכויות הועדה לבית־הדין של הסיים.

לעוסאתרייסין. הוא העביר את בירתו מהאליץ לבובה. טעות היסטורית היא לחשוב שהוא יסד את העיר לבוב, ושנקראה על שמו. השם "לבוב" הוא רמז לאריה, סמל האליל הסלאבי "צארני־באה". בימי ממשלתו של דניאל פלשו המונגולים והטאטרים לרייסין, והוא ניסה לפרוק את עול ם ויחד עם הנסיך אנדרי מוולאדימיר יצא להלחם בהם! ובאחד הקרבות נפל חלל. את כסא־המלוכה ירש בן־אחותו, הנסיך של מזובשה, בולסלב הקרוי מאזור, לאחר שקיבל את הדת הנוצרית־המזרחית ושינה את שמו לירזו. היות ובמדיניותו נוטה היה לפולין, נתקל בהתנגדות מצד אצילי הבויארים, שלבסוף הרעילוהו. לאחר מותו טענו לכסא־המלכות הנסיך הליטאי לובארט, המלך ההונגארי לודביג ומלך פולין קאזימירז, שכר ת הסכם עם ההונגארים, שבא ם לא יקבל לודביג את כסא־המלכות בפולין, עליו למסור להונגריה את רייסין האדומה תמורת 100.000 דוקטים. אחרי ההסכם פלש קאזימירז לרייסין ולאחר מלחמה קצרה כבש את לבוב וגם את כל הארץ. הבויארים התקשרו עם הטאטרים, אולם נחלו מפלה והוכרחו להכיר בשלטונו של קאזימירז. ...