Przemysl

... בשו״ת של הרב ר׳ ישראל בן פתחיה (מהרא״י איסרליין, 1390 — 1460) מדובר, כפי שנזכר בספר "לקט יושר" של תלמידו יוסף בן משה מהוכשטט 5), על קו־המסחר מאוסטריה להונגריה דרך פשמישל — לבוב. ...

בראות זאת, הכיר המלך שליהודים נעשה עוול וביטל את פסק-הדין של הועדה. למטרת סידור הענין מינה המלך קומיסארים חדשים והטיל עליהם למסור לו בקרקא דו״ח בעל-פה. מלבד שני הקומיסארים הקודמים נתמנו עוד ההגמון מפשמישל וסגן־הקנצלר מאציי פאסטרוקונסקי, הויבודה של רייסין סטאניסלב גולסקי, ויאן לאהודובסקי. ב־3 בפברואר 1604 הגיעה הועדה ללבוב, חבריה סיירו את המגרשים והבתים ואח״כ התכנסו לישיבה חשאית. שנים מחברי הועדה, גולסקי ולאהודובסקי, הצהירו שהמגרשים צפופים ואינם מתאימים להקמת קולגיון. אולם שלושה התנגדו להם. ...

התנועה השבתאית הקיפה חוגים נרחבים , והתפשטותה הרבה לא נעלמה מעיני הנוצרים ואף הדאיגה אותם . ההגמון בפשמישל , סטאניסלב סארניצקי , הוציא ב־22 ביוני 1666 כתב־לנאמניו ובו ציווה לאסור על היהודים לערוך תהלוכות ולהפיץ תמונות של שבתי־צבי . המלך יאן קאזימירז , בהוראה מיוחדת מיום 4 במאי 1666 , הדגיש את דבר השמועות הנפוצות בקרב היהודים על הופעת משיחם (שבתי צבי) . ...

... אהרן אטינגא והקהלה ניגשה לבחירות של רב במקומו. בין המועמדים היו הרב ר׳ יצחק שמלקיס מפשמישל, ר׳ אריה ליב ברדדא, הר׳ ודיס מצרנוביץ, הרב רוהאטין מזלוצוב, והרב ר׳ יצחק חיות מברודי. ב־7 בפברואר 1892 התקיימה בחירת הרב ע״י 80 בוררים, מהם בחרו 34 את הרב ר׳ יצחק שמלקיס, הרב ר׳ אריה־ליב ברוידא קבל 25 קולות, ויתר המועמדים 21 קולות. בחירת הרב ר׳ יצחק שמלקיס 24 א) היתה שרירה וקיימת.

הרב ר׳ יצחק שמלקיס נולד בלבוב בשנת 1827, אביו ר׳ היים שמואל, שמת בשנת 1839 בגיל צעיר, היה ממיוחסי הקהל ה והתגורר ברחוב באימוב. אמו, לבית וואהל, חינכה את שני בניה ברוח המסורת. ר׳ יצחק, שהצטיין בכשרונותיו, למד בלבוב. ואח״כ אצל ר׳ שלמה קליגר, רבה של ראווה־ רוסקה. הרב ר׳ יוסף שאול נתנזון התעניין במיוחד בחינוכו. ר׳ יצחק התחיל בפעולתו כסוחר־תבואות, וכאשר איבד את כל הונו בימי מלחמת קרים וירד מנכסיו, הסכים לקבל, בשנת 1856׳ בהשפעת ה•של משפחת אשתו, משפחת אל;רהאנד, משרת רב בזורבנו, היות שלפי חוקי אוסטריה צריך היה לעמוד בבחינות בפסיכולוגיה, פדגוגיה ופילוסופיה, שוחרר מלימודי הגימנסיה, ועבר בהצלחה את הבחינות באוניברסיטה שבלבוב. בשנת 1857 נתקבל, לפי המלצת המגיד קלוגר, כרב בברזזני, שם כהן ברבנות עד 1868. בשנים 1868 — 1894 היה רב בפשמישל והעמיד תלמידים הרבה. הרב ר׳ יצחק שמלקיס נתפרסם כגאון ביהוד בחבורו ,.בית־יצחק". הוא לא אהד את החסידות ולפיכך לא הסכימו האדמו״רים לבחירתו כרב בקרקא והעדיפו לבחור ברב ר׳ שמעון שרייבר. בניגוד לר׳ שמעון ישרייבר לא התעסק ר׳ יצחק בפוליטיקה והתמסר רק ללימוד ההורה. נפטר בי׳י ל יום הכפורים תרס״ה (1904). בנו היחיד, ר׳ אהרן שמלקיס, שהצטיין בכשרונותיו, מת בגיל 23 שנה והשאיר קונטרס "מנחת אהרן" שנדפס ב״בית־יצחק" של אביו. בתו היחידה, הדסה, היתה נשואה לתלמידו ר׳ נתן לוין מברודי, הרב ברישא.

ת״ח (1648), ר׳ יהושע ב״ר יוסף, תלמידם של המהר״ם מלובלין ובעל הסמ״ע מקודם רב ור״מ בטיקטין, הורדנא, נתקבל לאב״ד בפרמיסלא, ואחרי כן כיהן ברבנות לבוב חוץ־לחומה, מלבוב הלך למלאות מקום ה״מגלה עמוקות" כריש־מתיבתא בקרקא, כאשר בא ר׳ יום־טוב ליפמן הלר בעל "תוספות יום־טוב (רי״ט) לקרקא נתמנה רי״ט כריש־ מתיבתא שני לר׳ יהושע, ובהיות ר׳ יהושע עשיר ולא קיבל משכורת מהקהל ובעוד שרי״ט אבד רכושו מסר ר״י לרי״ט כל ההכנסות, נתמנה גם לרב בקרקא. ...

תכ״ד (1664), ל״ו צדיקים וקדושים, בהטבח האיום שערכו הצוררים מח׳ באייר עד כ״ד כיוון תע״ד נהרגו כמה איש מהם גדולי תורה וראשי ישיבות, נודעו לנו מהם בשם הקדושים: בח׳ באייר: ר׳ אברהם ב״ר יוסף (ר״מ בקולומיי), ר׳ אהרן יחיאל ב״ר אשר (ר״מ), ר׳ אליעזר ב״ר שמואל, ר׳ אליעזר ב״ר אביגדור, ר׳ ברוך ב״ר מרדכי, ר׳ דוד ב״ר יצחק נחמיש, ר׳ זכריה ב״ר יעקב, ר׳ חיים ב״ר ברוך, ר׳ חיים ב״ר משה הלוי, ר׳ יהודה ליב ב״ר שמואל כ״ץ מרגליות (רב בפרמישלן, גדול הדיינים ור״מ בלביב), ר׳ יצחק ב״ר יעקב, ר׳ מאיר ב״ר מנחם חזן הלוי, ר׳ מנחם ב״ר יצחק (ר״מ), ר׳ מרדכי ב״ר יחיאל (ראש ומנהיג המדינה), ר׳ מרדכי ב״ר שלמה (ר״מ), ר' משה ב״ר אברהם, ר׳ משה ב״ר שלום, ר׳ משה מאשקא ב״ד חיים (ר״מ), ר׳ נחמן ב״ר שלמה, ר׳ עוזר ב״ר שלמה, ר׳ עזריאל ב״ר אביגדור. ר׳ שלמה ב״ר דוד, ר׳ שלמה ב״ר שמואל, ר׳ שלום ב״ר ניסן, ר׳ שמואל ב״ר יהודה (ראש ומנהיג המדינה), ר׳ שמואל ב״ר יוסף חיות (ש״ץ בביהכ״נ בחו״ל נהרג באמצע תפלתו), ר׳ שמעון ב״ר מאיר. ר׳ שמשון ב״ר בצלאל (אב״ד ור״מ בכמה קהלות), כולם נהרגו עקה״ש ח׳ אייר תכ״ד.

... תרס״ו (1906), ר׳ יצחק־יהודה ב״ר חייבדשמואל שמלקיס. אחד מאדירי התורה בתקופה האחרונה. היה רב מוראוונא, אחרי־כן בברזן, פשמישל, ולבסוף בלבוב. חיבר שו״ת "בית יצחק" על ד״ח שו״ע ששה כרכים, "שיח־יצחק" הספד על ר״ש קלוגר, "דברי־יצחק" דרוש ההתמנות כאב״ד בלבוב. נפטר ערב יוה״כ תרס״ו. ...

... לשיר על שולחנות האדמו״רים הגדולים, עבר לפני התיבה בימים הנוראים כבעל־תפילה למוספים אצל האדמו״ר ברימנוב וצ׳ורטקוב בהיותו בן 18 נשא אשה בבירטש, גליציה. בשנת 1909 החל לכהן כחזן עירוני בפשמישל. אך לא נשאר שם זמן רב, כי ביהכנ״ס "פורשטטר" בלבוב הזמינו כחזן, ושם כיהן עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. הוא הגיע לברין, בירת מורביה, ונתקבל שם כחזן ביהכנ״ס הגדול. אך חזר ללבוב ונשאר בה עד סוף מלחמת העולם. עבר לקרקוב ונתקבל כחזן בביהכ״נ הישן במקומו של החזן הנודע לייזרקה גולדברג. שם הצטנן וחלה, וכשנסע לנאות־קיץ בפישטשאני לרפוי, נתקבל שם כחזן, ערך מסע קונצרטים על פני אוסטריה והונגריה עד שהגיע לציריך, שויצריה, ומשם נסע בשבת 1923 לאמריקה ושימש בחזנות, עבר לפני התיבה בשיקאגו, בוסטון ובערים אחרות. שור היה גם מנגן יפה ות״ח וירא־שמים גדול, בךבית אצל האדמו״רים והרבנים שחבבוהו מאד. הקליט רבים משיריו החזניים באמריקה ותקליטיו נתחבבו מאד על הקהל. הוא מת במחלת־־לב בגיל המשים. ...

10) כתבי־יד של 25 גביות־עדות וזכרונות של יהודים ניצולים אשר נאספו על ידי הועדה ההיסטירית היהודית המרכזית בפולין וסניפיה בלודז, קראקא, וארשה, לובלין, פשמישל (ארכיון המכון ההיסטורי היהודי בוארשה). ...

... 27. ד״ ר לנדו י לייב. עורך־דין, מ ן הדמויי ת המאירו ת ביהדו ת גליצי ה ופולין, בתקופ ת פולי ן העצמא י ת בי ן שת י המלחמות. הי ה ראש־הקהל ה בפשמישל. נתפרס ם בהופעת ו בתו ר סניגו ר במשפ ט

בשנת 1568 פרצה בלבוב דליקה ובה נשרפו מיסמכי הפריבילגיות של היהודים וכאשר פנו אל המלך לאשר מחדש את זכויותיהם, נענה לבקשתם וב* 1 באוקטובר 1568 נתן להם בוארשה, פריבילגיון יהודי לבוב " (פריבילעגיום יודעאורום לעאופוליענזיום ) שעל יסודו הותר ליהודים להחזיק במקרקעין לצמיתות ואסור לשלול מהם זכות זו, וגם במקרה שישיגו נגדם הוראת מלכות, תהי מחוסרת כל תוקף חוקי. כל עניני חלוקת מגרשים, לשם מכירה אי מתנות של נכסי דלא״ניידי יש לסדר ע״י הוויבודה מרייסין, שהיהודים כפופים לו ולרשום אצלו בספר״התעודות של היהודים. מסים, שכירות וכל תשלומים לטובת הארמון והעיר ישלמו היהודים לפי התקנות. בסוף הפריבילגיה ניתנה לשלטונות ולפקידים האחראים, וביהוד לקאשטלן מפשמישל ולסטרוסטא מלבוב יכן לשלטונות העיר, הוראה לקיים את הזכויות הללו 41 ). ...