Zolochiv

... לפי שמספר ר׳ יעקב עמדין, השתדלה משפחת אשתו בשנת 1718 שיקבל את הרבנות בלבוב. ובספטמבר 1718 נבחר לרב־הקהלה בלבוב והגליל. אחרי שחותנתו הוציאה 30.000 זה׳ למטרה זו. מיד אחרי שבא לבובה לשבת על כס־הרבנות, השתדל גביר אחד שימנו את חתנו ר׳ חיים בן ליזרל, שהיה רב בזלוצוב וגר בלבוב, כרב בעיר . ...

... אהרן אטינגא והקהלה ניגשה לבחירות של רב במקומו. בין המועמדים היו הרב ר׳ יצחק שמלקיס מפשמישל, ר׳ אריה ליב ברדדא, הר׳ ודיס מצרנוביץ, הרב רוהאטין מזלוצוב, והרב ר׳ יצחק חיות מברודי. ב־7 בפברואר 1892 התקיימה בחירת הרב ע״י 80 בוררים, מהם בחרו 34 את הרב ר׳ יצחק שמלקיס, הרב ר׳ אריה־ליב ברוידא קבל 25 קולות, ויתר המועמדים 21 קולות. בחירת הרב ר׳ יצחק שמלקיס 24 א) היתה שרירה וקיימת.

וכך ממשיך הדו״ח לספר על „מעשי־תגמול“ דומים ומעשי־הריגה „הראויים לשבח“ גם במקומות אחרים בגליציה המזרחית, כגון דוברומיל, יאבורוב, טרנופול זלוצוב, סאמבור וכף.

... גם לא כל מי שהצליח להימלט לפני כניסת הגרמנים הציל את נפשו. המשורר המוכשר והפובליציסט שמואל יעקב אימבר נאלץ לעזוב את לבוב בעוד בימי הרוסים, כי הלשינו עליו שאין שירתו "כשרה" מנקודת־ראות מארקסיסטית. הוא התיישב בעיירה הקטנה יזירנא אצל הורי אשתו, ומשם עבר לעיר זלוצ׳וב לבית גיסו ד״ר הרצ׳ניק שהיה מנהל בית־ החולים היהודי. אימבר המשיך בעבודתו הספרותית והיה מדרכו לקרוא את חיבוריו בפני קהל עובדי־ המרפאה והחולים. בשעת האקציה ב־3 לנובמבר 1942 נתפס המשורר ונשלח אל מחנה ההשמדה בבלז׳ץ. רעיו וחבריו שמרו על עזבונו הספרותי עד אשר הוכרתו גם הם ועמם אבדו כתביו האחרונים של אימבר וי).

... ! . אימבר שמואל יעקב. מחלוצי השירה היהודית בפולין. לפני פרוץ המלחמה חזר מאמריקה שהיה שם הרבה שנים, והתישב בלבוב. את עטו השנון וכשרונו הברוך הקדיש להגנה על חייו וכבודו של הקיבוץ היהודי בפולין. מאמריו ומסותיו שנתפרסמו בפולנית ("עין בעין", "אצילי הגזע הטהור" ועוד), זכו לפרסום רב ולסערת תגובות בעתונות הפולנית. השתתף בקביעות גם ב״היינט״. בשנת 1937 קיבל בקרק תואר ד״ר על חיבורו על אוסקר וויילד. בשנות הכיבוש הסובייטי (1941 — 1939) תירגם לאידיש את שיריו של המשורר האוקראיני־סובייטי פבלו טיצינה. ביולי 1941, עם כניסת הגרמנים ללבוב, עזב אימבר, שהיה ידוע בפעילותו האנטי־נאצית, את לבוב ויחד עם אשתו עבר ליז׳רז׳אני, ע״י זלוצוב, מקום מגורי חותנו. משם עבר לזלוצוב עיר מולדתו והסתתר תחת השם וייס. יהודי זלוצוב דאגו למשורר בן־עירם, העסיקוהו בטיפול בחולים בביה״ח היהודי, שגיסו, ד״ר הרצ׳אניק היה מנהלו. בימים ההם הרבה אימבר לכתב ואת יצירותיו היה קורא באזני החולים. בנובמבר 1942 הוצא. יחד עם 3000 מיהודי זלוצוב, לבלז׳ץ ושם נהרג.

... "התאחדות־פועלי־ציון" במזרח־גליציה. נאמן תנועת החנוך העברי. גילה אומץ־לב למופת ועמידת־כבוד בימי שלטון הנאצים. נרצח בינואר 1943, בזלוצוב. ...

... 32. ד״ר מאייבלום זיגמונט. נשיא הקהילה בזלוצוב, מחשובי העסקנים בתנועת הקואופרציה הצרכנית היהודית בגליציה, חבר מועצת המפלגה של הציונים הכלליים בגליציה. בפקודת השלטונות הגר- מנים קיבל על עצמו את הנהלת הענינים ב״מועצת היהודים" בזלוצוב. במעשי הקרבה עצמית, בעמידתו הגאה כלפי הרוצחים הגרמנים והאוקראינים כאחד, קידש את השם. העידו על זאת הניצולים המעטים שנשארו לפליטה מקהילה יהודית עתיקת־ימים זו. ...