Jewish hospital

בשנים 1796 — 1798 הציעה הקהלה לבו ב להקים בית־חולים יהודי. השלטונות הודיעו שכל־זמן שלא יסלקו היהודים את חובות המסים ולא ישתתפו במלודד המלחמה, לא יוכלו להוציא כספים לבנין בית־חילים — ובאין בית־חולים, על ראשי הקהלה לדאוג לחולים העניים 38). הקהלה רצתה לבנות גם ביהדמחסה לעניים ופנתה אל השלטונות בבקשה להרשות לה להטיל על חוכרי מס־הבשר — היינצמן, קראטר וקופלר — תשלום גרוש פולני אחד לכל קילו בשר, למטרה זו. ...

... הח ל משנ ת 1801 קיימ ה הקהל ה בית־חולי ם יהודי , שעבד ו ב ו רופא , שנ י חירורגים , מילד ת ומספ ר חובשים . בית־החילי ם החזי ק ג ם 2 בתי־מרחצאו ת שנמסר ו בחכירה . הנהל ת בית־החולי ם נתמנת ה ע״ י הקהל ה ותקצי ב ההוצאו ת כוס ה מדמי־הכיר ה ש ל בתי "

... יחד עם שמואל הורוויץ וד״ר שמעון שאף קנה את אחוזות ברודי והקים כאן תעשית־עץ ענקית . הוא השתתף גם בחיים הציבוריים בלבוב . בשנת 1886 נכנס כחבר להנהלת בית־החולים היהודי . ...

... *) אחיו של אדולף השתתף בהוצאת העתובים "פשי־ שלושץ" ו״ווסכוד" והיה חבר מועצת בית־החולים היהודי. ...

... י. קלויז טשורטקוב. נוסד בשנת 1910 ברחוב ברק־יוסלביץ. אחרי פרוץ המלחמה ב־1914 העבירו יליטי טשורטקוב וקבוצת חסידים שהיתה בלבוב את "קלויז טשורטקוב" לדירה מרווחת ברחוב שפיטלנא, מול בית־החולים היהודי. מאות מחסידי טשורטקוב תפסו מקום בעיר באופן בולט מאד. הקלויז נעשה כוח־ משיכה לנוער החרדי, התקיימו בו שיעורי־תורה קבועים, והיה מרכז לעסקנים חרדים, ובמיוחד ל״אגודת ישראל". מיטב הנוער יוצאי הקלויז שימשו מנהיגים לצעירי "אגודת־ישראל" בגליציה ובפולין, כגון: צבי הירשהורן (יו״ר הסתדרות "צעירי אגודת ישראל בפולין" ואח״כ רב ביאבורז׳נו ובביאלא), ר׳ שלמה שיקלר (אב״ד קאליש), הרב וינקלר, ר׳ משה הירש־ פרונג (חבר הנהלת הקהילה בלבוב), ברצ׳י הורן, אלתר ליפא, ועוד.

... יהדות לבוב הקימה רשת ענפה של מוסדות צדקה בשביל נצרכיה, כגון מטבחים עממיים זולים, בתי־ מחסה, בתי־חולים ומעונות ילדים. המוסדות הוקמו ונתמכו על־ידי נדבנים בודדים. כך הוקם לפני מלחמת העולם הראשונה בית־החולים היהודי, על־ידי הנדבן מוריץ לצרום. ...

... המוני זה• ל״עזרה הסוציאלית היהודית" וכן למחלקת* העזרה שע״י הקהילה היו אמצעים כספיים מוגבלים מאד. עובדי־המוסדות היו אובדי־עצות, ועם כל מסירות־נפשם יכלו להושיט עזרה רק במקרים בודדים. אך לא היה בכוחם לעציר בעד האסון הכללי, כי המדיניות הגרמנית של השמדה וסחיטות חיסלה כל אפשרות של עזרה יעילה. אפילו המלחמה במחלות לא הצליחה בתנאים אלה• בית־החולים היהודי ע״ש ...

... גם לא כל מי שהצליח להימלט לפני כניסת הגרמנים הציל את נפשו. המשורר המוכשר והפובליציסט שמואל יעקב אימבר נאלץ לעזוב את לבוב בעוד בימי הרוסים, כי הלשינו עליו שאין שירתו "כשרה" מנקודת־ראות מארקסיסטית. הוא התיישב בעיירה הקטנה יזירנא אצל הורי אשתו, ומשם עבר לעיר זלוצ׳וב לבית גיסו ד״ר הרצ׳ניק שהיה מנהל בית־ החולים היהודי. אימבר המשיך בעבודתו הספרותית והיה מדרכו לקרוא את חיבוריו בפני קהל עובדי־ המרפאה והחולים. בשעת האקציה ב־3 לנובמבר 1942 נתפס המשורר ונשלח אל מחנה ההשמדה בבלז׳ץ. רעיו וחבריו שמרו על עזבונו הספרותי עד אשר הוכרתו גם הם ועמם אבדו כתביו האחרונים של אימבר וי).