Hekhal

בתחילת העשור 1891 — 1900 היו בהנהלת ה״היכל" חברים אלו: בייזר, מאיר, ווהלפלד, אמיל די־מיזם, נחמיה לנדס. במקום מיזס ולנדס שהתפטרו, נכנסו כחברי־ההנהלה שלמה רוזנצווייג (לשעבר מורה בבית־ הספר), אפרים אפל וד״ר יעקב דיאמנד (עו״ד). בשנת 1894 הצטרף לחבר המנהלים נציג ועד־הקהלה עו״ד ד״ר שלמה לנדסברגר. בבחירות ב־1898 יצאו מן ההנהלה בייזר, מאיר ורוזנצוייג, ונבחרו במקומם ד״ר אדולף מנקס ויעקב רובינשטיין. בתקופת־העשור הזאת נתחדש הבנין של ד״היכל", נקבע בו עוגב (אורגל) ולמקהלות נתקבלו גם נשים. פרופ׳ ווינובסקי (נוצרי), נתקבל כמנגן על העוגב והוחלט להפעילו גם בשבת ויום־טוב. ...

שליח יתפלל ותפילה בלחש, אלא שליח־הציבור יתפלל בקול רם, והקהל יקשיב ויענה אמן, וכן נהגו בתפילת שבת להשמיט את "יקוכרפורקן" ו״אב־הרחמים". בשנת 1911 עזב החזן הלפרן את משרתו, ובמקומו בא יהושע זייטץ, חזן מברדיטשב. ההרכב האחרון של הנהלת ה״היכל" לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה זה: יושב־ראש — ד״ר ואססר; סגנו — יונה ארליך; גזבר — יעקב רוכמיס; מפקח — אפרים אפל; מזכיר — ד״ר סופר 1 סגן־המזכיר — קרל שטנד ״); חבר ״בלי תיק״ — ויקטור מנדרחוביטש. ...

על צמרת האריסטוקרטיה היהודית נמנית משפחת רפפורט, שעמדתה נתבססה לא על עשירות ועסקנות ציבורית, אלא על יחוס אבותיה, הרבנים המפורסמים. משפחת רפפורט היו שתים: הכהנים, ושאינם־כהנים. משפחת הכהנים באה ללבוב עוד במאה הי״ז ותפסה עמדות־מפתח בחיי הקהלה. חשיבותה גדלה בימיו של הגאון ר׳ חיים רפפורט. הוא לא היה אהוב על הקהל וסכסוכים פרצו בינו לבין אנשי קהלתו, שהגיעו אפילו לידיעת השלטונות. אולם למדנותו, וביחיד השתתפותו בויכוח עם ה״פראנקיסטים״, בשנת 1759, העלו את כבודו בקרב היהודים והנוצרים כאחד. נכד־אחיו ר׳ בנימין, שהיה רב באולקסוניץ, היה הרופא הידוע בלבוב ד״ר יעקבק רפפורט, ממיסדי ה״היכל". מצאצאי רפפורט זכור ר׳ שמחה רפפורט, שהקים ברחוב ...