Chaim Rapoport

... אחדים מאוהדיו העיזו לעורר במעשיהם את חמת היהודים. אחד מהם יצא בשבת רכוב על סוס לפני ביתו של רב־העיר, ר׳ חיים רפפורט, והעלה אש במקטרתו. מובן שהוצפה זו הרגיזה את הרב והיהודים והם התלוננו אצל הארכיהגמון וביקשו ממנו רשות לעשות שפטים חמורים בעבריין זה, ברשותו הישם העבריין בבור, לפי עדותו של הרב מביאלא פודולסקי, לפי גירסה אחרת נידון למיתה ונקבר לא בבית־ העלמין היהודי, אלא תחת עץ על אם־הדרך 5 ). ...

... מאיר מרגליות ובעיניו היה רק לר׳ חיים רפפורט סמכות של רב־הגליל. ב~30 במאי 1769 אישר צארט ד ריסקי מחדש את ר' חיים רפפורט כרב כולל של לגליל רייסין 14). בהודעתו הכריז הוויבודה שיהודי לבוב וכל הגליל צריכים להגיש את משפטיהם אך ורק בפני הר׳ חיים ולסלק לו משכורת מתאימה כרנדהגליל.

... איזה תפקיד מלא לבוב היהודית בהפצת החסידות ומלחמות כיבושיה? סופרי תולדותיו של הבעש״ט לא הזכירו כמעט אם ביקר בלבוב, ורק האגדה מייחסת את השתתפותו בויכוח לבוב בשנת תקי״ט (1759) בין שהרבנים והפרנקיסטים בפני הארכיבישוף של לבוב, בו השתתפו, לדברי ר׳ אברהם משאריגרוד בקונטרסו "מעשה נורא בפודוליה" (בקובץ לקוטים מספרי קדמונים, אלטונה, תקכ״ט): רב המדינה ר׳ חיים רפפורט, רבי בר מיאזלוביץ ורבי ישראל מזיבוז ב״ש. מאיר בלבן קבע ע״פ הפרוטוקול הרשמי, שבכל המקורות הפולניים אין זכר להשתתפות הבעש״ט בויכוח זה. ...

על צמרת האריסטוקרטיה היהודית נמנית משפחת רפפורט, שעמדתה נתבססה לא על עשירות ועסקנות ציבורית, אלא על יחוס אבותיה, הרבנים המפורסמים. משפחת רפפורט היו שתים: הכהנים, ושאינם־כהנים. משפחת הכהנים באה ללבוב עוד במאה הי״ז ותפסה עמדות־מפתח בחיי הקהלה. חשיבותה גדלה בימיו של הגאון ר׳ חיים רפפורט. הוא לא היה אהוב על הקהל וסכסוכים פרצו בינו לבין אנשי קהלתו, שהגיעו אפילו לידיעת השלטונות. אולם למדנותו, וביחיד השתתפותו בויכוח עם ה״פראנקיסטים״, בשנת 1759, העלו את כבודו בקרב היהודים והנוצרים כאחד. נכד־אחיו ר׳ בנימין, שהיה רב באולקסוניץ, היה הרופא הידוע בלבוב ד״ר יעקבק רפפורט, ממיסדי ה״היכל". מצאצאי רפפורט זכור ר׳ שמחה רפפורט, שהקים ברחוב ...