Brody Jewish community

... אחר י גזרו ת ת״ ח נשתנ ה המצ ב לחלוטין . הקהילו ת בלבו ב שסבל ו קש ה מ ן הפרעות, נדלדל ו מא ד מבחינ ה כלכלי ת ולכ ן ירד ה ג ם השפעת ן וסמכות ן השלטונית . לעומת ן התפתח ו מא ד אחר י שנ ת ת״ ח הקהילו ת ברודי, טרנופול, בוצאץ, ובמיוח ד ז׳ולקיב .

תושבים רבים עזבו את העיר ועברו לעיירות הסמוכות. מסביב התפתחו הקהלו ת זולקיב, ליסקו, ברודי, טרנופול, בוצאץ, זלוצוב, ברזזאני וכר, עפ״ר הודות לעזרה ולתמיכה שקיבלו מידי האצילים בעלי־ הערים. אולם עומס המסים היה מוטל ברובו על קהלת לבוב, שלא היתד. יכולה לשאתם לבדה. עד שהעניין הובא לדיון ב״סיימיק״ בוישניא במושבו בשנת 1658. בהחלטתם נתנו אצילי רייסין לציריהם אל הסיים הוראה בה נאמר: "מציקים את יהודי לבוב ופשמישל בהטלות מסים רבים, ואין ביכלתם לשאת לבד ם את עול המסים, על הסייס להחליט שמלבד קהלו ת לבוב ופשמישל ישותפו בעול המסים גם היהודים המתגוררים בערים ובכפרים המלכותיים של מחוז לבוב ופשמישל. למטרה זו יש להתיר ליהודי לבוב ופשמישל לכנוס את נציגי היהודים ל״כנוס־יהודים" ("סיימיק") לשם חישוב וסידור רשימת החלוקה 4 א). ...

עם השינוי בנציבות פתח ד״ר בלומנפלד בשנת 1847 בפעולה מדינית, בהציעו להעניק ליהודים את זכות־האזרחות של העיר, אולם הצעתו עוררה סערת־ התנגדות בין העירוניים הנוצרים. ד״ר בלומנפלד וחבריו לא דאגו לעניני הקהלה המקומיים בלבד והחליטו לטפל גם בעניני היהדות הגליצאית כולה. מתוך גישה זו כינס ד״ר בלומנפלד, בקיץ 1847, את נציגי הקהילות הגדולות, לבוב, ברודי, טרגופול, סטניסלבוב, סטריי וסמבור, לדיון במצב והחליטו להגיש לממשלה תזכיר שיתאר במפורט את מצבם העגום של היהודים, ולבקש את ביטול הגבלות השיכון ואת המסים המיוחדים, ביחוד מס־נרות ומס־בשר כשר. מכיוון שלפי החוק אסור היה לקהילות להגיש פטיציות קולקטיביות, הוחלט שכל קהלה תשלח את הפטיציה בשמה, ובאופן ישר. ...

... נתמנו פקידים מומחים ומטעם היהודים נתמנו: הרב קריסטיאנפולר מברודי, מאיר קאליר מברודי, מיכאל פרל (בנו של יוסף פרל) מטרנופול, ראשי קהלת לבוב ונציגי מספר קהלות.

... במשך עשרות שנים, מזמן הבעש״ט והמרכז בפודוליה, נתפשטה החסידות בגליציה, כבשה את רוב הקהילות הקטנות וחדרה גם לתוך הקהילות הגדולות במזרח־גליציה. בלבוב וברודי נראו ניצני החסידות בזמנו של המגיד ממזריטש, כששבו תלמידיו הגליצאים לארץ מולדתם. ...