Rabbinical Seminary

... הלק היהודים בפיתוח התעשיה בלבוב. הסוחרים והחנונים נגד שלטונות העיריה. הבהלת הקהל בשנים 1841 — 1854. העסקן התורני יעקב־יצחק יוטעש כיורשו של הרב ר׳ יעקב אודנשטיין. המשכילים בלבוב. רשת־החינוך, המורים, מוסדות הסעד. אגודה "להפצת החקלאות בין היהודים". הירש ציפר. שאלת רכישת נכסים ע״י יהודים. השתדלות קהלת לביב בוינה אצל שר־הפנים אגנור גולוחובסקי. הקמת ביודהספר למלאכה. שאלת בית־מדרש לרבנים. מאיר מינץ. פעולת "חברת שוחרי תושיה, הטוב והישר". היהודים והבחירות אל הסיים הגליצאי 1861. מרדכי דובס. המאבק נגד תקנון־העיר. יהודי־לבוב ומרד 1863. בעית היהודים והסיים הגליצאי. ...

... הממשלה חשבה שתצליח לרכוש את כל הוגי היהודים, והאדוקים בכלל, לתכנית על הקמת בית * מדרש לרבנים. אולם, טעו טעות גדולה; האדוקים, ביזמתו של ר׳ שמעון שרייבר שנבחר בשנת 1861 לרבה של קרקא, התחילו בפעולה נגדית — והצליחו בה. הנאורים התנגדו להצעה ע״ד ביודהספר לפי דוגמת הישיבה בפרשבורג, מתוך ספקות, אם ימלא את תפקידו לפי רוחם. ...

הועד החליט לכנס גם "יום קהלות" שני ולהכין את תקנון־הקהלו ת ותכנית של בית־מדרש לרבנים. נבחרה ועדה מתמדת, שהטילה על ד״ר רינגלהיים (טרנוב) וד״ר מאנש (לבוב) לעבד את תקנון־הקהלות. עמנואל פרנקל הגיש לועדה תכנית להקמת בית־מדרש לרבנים. לפי הצעתו יש להקים א) בית־ספר מכין של ד׳ כתות בשביל תלמידים בגיל 9 — 14 שנים, בו ילמדו תנ״ך, תלמוד ולימודי חול בתכנית גימנסיה נמוכה; ב) בית-ספר גבוה של 6 שנות לימודים: תלמוד, מדעי־היהדות ולימודי חול בתכנית של גימנסיה עליונה. אחרי בחינוודהבגרות יבקרו התלמידים את הפקולטה לתלמוד, בתכנית של 3 שנות לימודים. אחר גמר חוק-הלימודים יוסמכו לרבנים.

... כמטיף־משנה ודרשן בפולנית נתמנה ד״ר שמואל גוטמן. הוא נולד ב־1864 בבית-עניים, בגיל צעיר השיאוהו הוריו, ובהיותו בן 27 שנה התגרש מאשתו ונכנס לגימנסיה בראוּץ ובלבוב ועמד בבחינות־הבגרות (1893). נסע לוינה ולמד בסמינריון לרבנים וקיבל תואר ד״ר וסמיכות לרבנות, וחזר ללבוב. כאן נתמנה כמטיף בבית־הסוהר ומנהל ומורה־דת בבית־הספר של הקהלה. בעבודתו היתה לו הזדמנות לשאת דרשות