Meir Mintz

... בבית־הספר ותקציבו . מינוי המטיף אברהם כהן . מנגנון המורים . מספר התלמידים בשנים 1844 — 1847 . מחאות האדוקים . עכוב תקנון־היהודים החדש . עמדת הממשלה לגבי הבעיה היהודית . הציבור הפולני ויחסו אל היהודים . היהודים ומרד פולין 1830 - 1831 . עמדת המשכילים . יהודי לבוב ומאורעות 1846 . הצעת הקהלה לגיוס גדוד יהודי ותגובת הממשלה . מינויו של סטאדיון כיציב־גליציה . כינוס נציגי־הקהילות בלבוב בשנת 1847 . הפטיציה של קהלת לבוב . בעיית התלבושת היהודית ודעת הקהלה . אברהם כהן ומאיר מינץ . מחאות ומלשינות של האדוקים . ...

... ביחו ד עלת ה קרנ ם ש ל המשכילי ם כאש ר מאיר־ ירחמיא ל מיזם, פיש ל דובס, מאי ר מינץ, ד. ה. סוקאל, לי ב שטרנקלאה ר וגולדבאו ם נענ ו להזמנת ו ש ל ד״ ד יעקבק א רפפור ט והשתתפ ו בישיבה, שהתכנס ה נד 4 באוקטוב ר 1840 בדירת ו ש ל ד״ ר בלומנפלד, ב ה הוחל ט להקי ם "היכל" (טעמפל, בית־כנה ת לנאורים). ...

... בראש־הקהלה עמדו משנת 1838 מאיר מינץ, משכיל ובעל־סגנון בגרמנית, והוא עמד ביחסי ידידות עם האדוקים, ומנהיגם הירש ברנשטיין, והיה כותב למענם את כל הכרוזים וכתבי־הבקשה (גם עם הדמו- קרטיה הפולנית קיים יחסים טובים ומילא גם תפקיד פוליטי בשנת 1848). ...

... הגוברניון לא הסתפק בכך וביקש לשמוע גם את דעת האינטליגנציה היהודית הקרובה לאדוקים. לפיכך נתבקש מאיר מינץ, ב־17 בנובמבר 1847, למסור למשרד־המחוז את דעתו על סבות העוני, הירידה המוסרית והנשואים הבלתי־חוקיים בין היהודים . ...

... הפולנים הקימו ב־28 באפריל 1848 מועצה לאומית (ראדא נאראדאווא) בת 25 חברים 7). בשל האיסור שחל על קיום ארגונים פוליטיים, נוסד העתון "ראדא נאראדאדוא" והועד הלאומי הוכרז כועד המערכת. כנציגי היהודים הוזמנו ד״ר אוסבלד מנקס, אברהם מיזם, מאיר מינץ והרב כהן. המועצה השגיחה על הגברדיה הלאומית, שכללה גם פלוגה יהודית בת 300 איש בפיקודו של עמנואל גאל. כל חבר פולני של הגברדיה מחויב היה לחתום על הצהרה "להכרת הסטודנטים הגרמנים והיהודים כאזרחים שווי־זכויות". ...

... בהנהלת הקהלה היו 7 חברים שנתמנו ע״י שר־ המחוז מיהלבאכר סמוך לשנת 1848. במלחמתם נגד ועד־הקהלה נתמכו האדוקים גם ע״י העו״ד ד״ר לאנד־ סברגר וד״ר מאהל ומאיר מינץ, שהרגישו עצמם נפגעים, שלא נתמנו כחברי הקהלה. ...

ביחוד משנת 1848, שאז התחילו המשכילים להתלבש אירופאית. כל "דייטש" (משכיל) היה בעיניו פושע חדל־אישים. ידוע מימרתו "חסיד יכול להיות מנוול, אולם ה״דייטש" מוכרח להיות מנוול 19). הוא שנא את הרב כהן באופן אישי וראה בו שורש כל רע בקהילה ועלול היה לתמוך בכל מזימה נגדו. חלק מהמשכילים, מאיר מינץ וכו׳, שהיו קשורים קשר של אמת במסורת, תמכו באדוקים, ביחוד בעניני הקהילה המקומית. הניגודים הובלטו לא רק במחלוקת בגלל הרב אברהם כהן בלבד אלא גם במאבק הפוליטי לזכויות היהודים. התפלגות יהודי לבוב לשני מחנות הזיקה לענין היהודי בכללו, ומנעה מהם להופיע מאוחדים בזמן הבחירות אל הפרלמנט הראשון בוינה. ...

... המנהיגים היהודים היו כה שקועים במחלוקת, שאפילו לא דאגו להבטיח ליהודי־לבוב נציגות בפרלמנט. בלבוב הובטח ליהודים לפי איזורי בחירות מנדט אחד. הבוררים היהודים רצו למסור את המנדט למאיר מינץ, אולם הנאורים, שהתנגדו לו בגלל תמיכתו באדוקים 25), העבירו בעיריה החלטה על חלוקת העיר ל~ 3 איזורי־בחירות, והדבר שם לאל את האפשרות לבחירת ציר יהודי. ...

... הלק היהודים בפיתוח התעשיה בלבוב. הסוחרים והחנונים נגד שלטונות העיריה. הבהלת הקהל בשנים 1841 — 1854. העסקן התורני יעקב־יצחק יוטעש כיורשו של הרב ר׳ יעקב אודנשטיין. המשכילים בלבוב. רשת־החינוך, המורים, מוסדות הסעד. אגודה "להפצת החקלאות בין היהודים". הירש ציפר. שאלת רכישת נכסים ע״י יהודים. השתדלות קהלת לביב בוינה אצל שר־הפנים אגנור גולוחובסקי. הקמת ביודהספר למלאכה. שאלת בית־מדרש לרבנים. מאיר מינץ. פעולת "חברת שוחרי תושיה, הטוב והישר". היהודים והבחירות אל הסיים הגליצאי 1861. מרדכי דובס. המאבק נגד תקנון־העיר. יהודי־לבוב ומרד 1863. בעית היהודים והסיים הגליצאי. ...

... הקימו אז ועדה זמנית ליסוד סניף־החברה, בהרכב: ד״ר בלומנפלה ד״ר קולישר, מאיר ירחמיאל מיזס, א. מ. גולדבוים, ש. קלהרמן, ר. רוזנשטיין ומאיר מינץ 18 ) , אולם הענין לא יצא אל הפועל. ...

... באותם הימים התעורר מאבק אנטי־יהודי בוארשה וגם העיתונות הפולנית בגליציה וסופרים דמוקרטיים, כמו ההיסטוריון הנריק שמיט 46) נקטו עמדה נגד האמנסיפציה היהודית. בויכוח בלבוב השתתף מצד היהודים מאיר מינץ, שפרסם חוברת בשפה הגרמנית: ...

... מעמד הנאורים הוחלש בגלל המאבק עם האדוקים במידה כזו, שבבחירות אל ועד־הקהלה — במאי 1862 — נבחרו גם נציגי האדוקים והמתונים. נבחרו ד״ר מקס לאנדסברגר, מאיר ירחמיאל מיזם, מאיר מינץ, ש. כהן, שלמה קלדמן, רחמיאל אורנשטיין, ד״ר יהושע הניגסמן ומרק דובס 52־•). כיושב־ראש הקהלה של ועד־ הקהלה נבחר מאיר־ירחמיאל מיזם.

... בלבוב גברה מלחמת בחירות בין היהודים. מצד הנאורים אוהדי הצנטרליזם היה מועמד מאיר מינץ, שהתנגד אחרי עניין לשניבסקי בוארשה לתמיכה בפולנים. לעומתו העמידו הנאורים, אוהדי הפולנים, את מארק דובס. ב„היכל הנאורים“ התקיימה בחול־ המועד־פסח אספת הבוחרים בה דברו זיאמיאלקובסקי ודובס. זיאמיאלקובסקי הצהיר שהבעיה היהודית היא בעיה פולנית וברצונו שהיהודים יראו בפולין את מולדתם, יתמזגו בפולנים ויהיו כמוהם בשלמות 54 ). ...

... השאלה היהודית נידונה גם במועצת־העיר בקשר עם הויכוח על תקנון העיר החדש. בעירית לבוב היו היהודים מיוצגים עד 1861 ע״י 15 חברי העיריה ו־5 סגנים. מבין הנציגים היהודים בתקופה 1848—1861 הצטיינו בהופעותיהם בעיריה ובהגנתם על עניני היהודים: מאיר מינץ, מאיר ירחמיאל מיזם, יהושע מיזם, שלמה קלרמן, יהושע נירנשטיין, ד״ר הניגסמן, ד״ד לנדסברגר, קולישר ומרק דובס. ...

... הנהלת הקהילה בלבוב — ד״ר מ. לנדסברג, רחמיאל מיזס. שמואל כהן, מאיר מינץ, שלמה קלרמן ורחמיאל אורנשטיין פרסמו מחאה חריפה נגד דייטש, והדגישו בעתונות היהודית והפולנית במרס 1865, שיהודי גליציה שואפים אמנם לביטול מהיר של איסור כשר בעלות־הנכסים אך לא דייטש הוא המוסמך לדבר בשמם. ליהודי גליציה ישנם נציגים מוסמכים ורק הם רשאים לדבר בשמם • בחריפות סתרו את דבריו על הקשר בין דרישות היהודים ובין נאמנותם לדינסטיה יעמדתם האנטי־פולנית. ...

לפ י הדו״ח ש ל סטאדיו ן א ל פילרסדור ף השתתפ ו מטע ם היהודי ם בלבו ב אברה ם מיזם, דו ד הורוביץ 4), הר ב אברה ם כהן, הר ץ ברנשטיי ן ומאי ר מינץ. הנסי ך סאפיאה א מספ ר בזכרונותיו, שג ם הבנקא י ...