Kehilot/LwówA living הַנְצָחָה — preserving the memory of destroyed Jewish communities through their Yizkor books.

Organization · guard

National Guard

הגברדיה הלאומית

Guard that included a 300-person Jewish company.

Page scan 128HIGH confidence

Learn more with AI

Read more about National Guard than the memorial book alone records. The assistant works from this record's own source passages and searches trusted archives — Yad Vashem, USHMM, YIVO, Virtual Shtetl, JewishGen and Wikipedia — and shows you what it found, with its sources.

Learn more about “National Guard”

Source passages

Each passage remains attached to its exact scan and opens in the standalone evidence reader.

Primary source passage

OCR · respaced for reading · scan 128

Open exact passage

... הפולנים הקימו ב־28 באפריל 1848 מועצה לאומית (ראדא נאראדאווא) בת 25 חברים 7). בשל האיסור שחל על קיום ארגונים פוליטיים, נוסד העתון "ראדא נאראדאדוא" והועד הלאומי הוכרז כועד המערכת. כנציגי היהודים הוזמנו ד״ר אוסבלד מנקס, אברהם מיזם, מאיר מינץ והרב כהן. המועצה השגיחה על הגברדיה הלאומית, שכללה גם פלוגה יהודית בת 300 איש בפיקודו של עמנואל גאל. כל חבר פולני של הגברדיה מחויב היה לחתום על הצהרה "להכרת הסטודנטים הגרמנים והיהודים כאזרחים שווי־זכויות". ...

Source passage 2

OCR · respaced for reading · scan 136

Open exact passage

... מצב־חרום הוכרז בלבוב, הגברדיה הלאומית וכל הארגונים והמועדונים פורקו, העתונים נסגרו. ...

Source passage 3

OCR · respaced for reading · scan 191

Open exact passage

40 ) יאבלונובסקיהיהחבר הסייסהגליצא יומפקד הגברדיה הלאומית . ...

Source passage 4

OCR · respaced for reading · scan 214

Open exact passage

... ה״טמפל" יצחק אברס, לשאת הספד על הנפטר. מוכים ופצועים ברחו האנשים מבית־הקברות; וגם "המשמר הלאומי" הוכרח להתערב, כדי לעשות קץ להתנגשות. המחלוקת מצאה הד בעתונות היהודית שמחוץ לגליציה, כגון ב״אלגמיינה צייטונג דס ...

Source passage 5

OCR · respaced for reading · scan 129

Open exact passage

... קמה גם קבוצת אינטליגנטים שנטתה לקו הפולניזציה. הקבוצה הקימה אגודה, שמטרתה לחנך את הדור הצעיר ברוח פולנית ולעורר את דביקותתו בשפה הפולנית בתור שפה לאומית. נוסדו ועדים ואיגודים להפצת השפה והספרות הפולנית. היו יחידים שנטו לגמרי לצד הפולנים, כגון הד״ר לרפואה יוהאן בייזר, חבר הגברדיה, שפירסם — דוקא בגרמנית — שיר־תהלה לפולין, שתורגם לפולנית 9) ע״י הרוזן לישק דיניך בורקובסקי. הרופא ד״ר מאוריצי רפפורט, שהתפרסם כמשורר באפוס ״משה״ (1842), ושנתחנך על התרבות הגרמנית, הרגיש עצמו קשור לעם הפולני והיהודי ונתן ביטוי לקרע הנפשי בפואימה ״באיאצו״ (1863 0ג), בו הבליט בהשתפכות־נפש את הפטריוטיות לפולין. בשיר נלהב בירך על שחרורם של האסירים הפוליטיים הפולנים שחזרו מבתי־הסוהר בשפילברג וקופשטיין.

Connected nodes

Person