Orphanage

... אחרי שד״ר בלומנפלד וחבריו בהנהלת״הקהלה השתדלו להכניס סדר באדמיניסטרציה, ניגשו בשנת 1843 לריאורגניזציה של תלמוד״התורה והונהגו בו גם לימודים כלליים. בתכנית הלימודים נכללו גם תנ״ך עם תרגום גרמני, חשבון, כתיבה, דקדוק עברי והשפה הגרמנית. מספר התלמידים היה 130. לכיסוי ההוצאות הספיקו הכנסות אחד הבתים של הקהלה, 800 פלורין. מנהלת בית־היתומים גם דאגה להמציא אוכל ובגד לנצרכים. בית״היתומים נפתח ב״30 במאי 1842 בעזרתו הפעילה של מפקד המשטרה ברובע היהודי, הרש ציפר (1796 — 1858), שתרם למעלה זה את כל הונו 15 ב). האדוקים העשירים סרבו מתוך התנגדות למגמת מוסד זה להשתתף בעזרה כספית לקיומו. הממשלה תרמה 10 סטיפנדיות להשתלמות החניכים במלאכה ומקצוע.

... אהדת השלטונות, ביחוד משרד־המחוז שבראשו עמד מיהלבאכר, פקיד משכיל, היתה נתונה דוקא לשאיפות הנאורים. האדוקים הרבו בפטיציות שמטרתן היתה להוציא את רישום האוכלוסיה מידי הרב כהן. הם העלילו על ראש־הקה לועסקני המוסדות וטענו, שמפקח־המשטרה היהודי הירש ציפר, לוקח שוחד מיהודים זרים בשביל בית־היתומים וה״טמפל". השלטונות קבלו גס כתבי־מלשינו׳ת בעילום־שם, שהחריפו את היחסים בין האדוקים לבין הנאורים, והדברים הגיעו גם להתנגשויות והתנפלויות. ...

... הוקדשו ברובם לצרכי בית־החולים, בית־היתומים, מוסדות צדקה ומתן סטיפנדיות. סכום העזבונות הגיע עד 755.643 כתרים. יש לציין במיוחד עזבון של 100.000 כתרים שתרם שמואל די־הורביץ ליסוד קופוד־מלווה לסוחרים ובעלי־מלאכה. מרווחיו ניתבו בשנת 1899 בלבד 224 הלוואות בסך כולל של 22.175 כתרים. קופת־ המלוה התקיימה עד מלחמת העולם הראשונה 20 יא). ...

... ' ) העזבון לטובת מוסדות־צדקה ויסוד בית־יתומות הגיע לסכום 50.000 פלורין . ...