Leipzig

אגודת הסוחרים (קונפראטערניא), שהוקמה בלבוב בשנת 1767, ותקנותיה אושרו ע״י המלך סטניסל ב פוניאטובסקי ב־26 בספטמבר 1767, כדי להבטיח לחבריה את יתרונות היבוא, המשיכה להתנגד למסחר היהודי, שראו בו גורם מזיק. ביהוד היו הסוחרים מעונינים שהיבוא שהיהודים מקבלים מחוץ־ לארץ — פרנקפורט ע/מ, דנציג, לייפציג, ברסלוי, הונגריה — לא ימכר בקמעונות אלא בסיטונות, לסוהרים העירוניים הנוצרים. לפי הצעתם צריך היה להחרים את הסחורה מן העבריינים, מחציתה לאוצר ומחציתה לאגודת הסוחרים. ...

חלקם גם ביבוא בקר, ביחוד מגרמניה וצרפת לגרמניה, משם הביאו סחורות שמכרו לריסיה ולתורכיה. רבים מסוחרי לבוב הופיעו בירידי לייפציג. ...

... ה״טמפל" יצחק אברס, לשאת הספד על הנפטר. מוכים ופצועים ברחו האנשים מבית־הקברות; וגם "המשמר הלאומי" הוכרח להתערב, כדי לעשות קץ להתנגשות. המחלוקת מצאה הד בעתונות היהודית שמחוץ לגליציה, כגון ב״אלגמיינה צייטונג דס י־דנטומס" בלייפציג וב״צנטרלאורגן" בוינה. המחלוקת נגמרה בהרעלת הרב אברהם כהן, בתו ובנו, ב־6 בספטמבר 1848 (ע״י אחד הקנאים, ברל פילפל). ...

מוצאו מיארוסלב, ממשפחת עניים, ובקושי רב הצליח להתפרנס בימי לימודיו בגימנס־ה. ואף אחרי גמר לימודיו לא הצליח לקבל משרת מורה של גימנסיה בלבוב, אלא בברודי, שם פעל עד 1896׳ שאז יצא ללייפציג להשתלם שם במכון למדעי בלשנות. בר 1902 נתמנה כמרצה באוניברסיטת לבוב. כל ימי חייו נשאר מלומד צנוע הפורש מן הציבור ושקוע בעבודתו המדעית בלבד. בלאט לא התכחש למוצאו היהודי ולשם עבודת־ההשוואה שלו עסק גם ביסודות השפה העברית.

מתבודד ופרוש כמוהו היה ד״ר הנרי קביגלאי־יזן (1856 — 1934). אביו היה רופא בטלוסטה, עיירה קטנה בגליציה המזרחית ואמו רוזאליה היתה בתו של ר׳ נחמן קרוכמל (רנ״ק). הוא קיבל בבית אביו נגד רצון אמו חינוך פולני (אביו השתתף בשנת 1848 בגברדיה הלאומית וב־1863 מלא תפקיד של רופא במרד הפולני). אע״פ שראה עצמו כפולני, ציין תמיד בגאווה שהוא נכדו של הפילוסוף העברי המפורסם ר׳ נחמן קרוכמל והראה תמיד את תמונת סבו שהיתה תלויה בחדרו. באוניברסיטת לבוב למד פילוסופיה והתמסר לחקר הספרות וההיסטוריה הפולנית • את תואר ד״ר לפילו- סופיה קבל באוניברסיטה בלייפציג. בשובו מלייפציג ללבוב התחיל לפרסם מחקרים לתולדות הספרות הפולנית. בעיקר, על מיצקביץ. ספריו נתקבלו ע״י הקוראים, אך נתקלו בבקורת גסה מצד המומחים הפולנים, שלא סלחו לו את עמדתו הדמוקרטית בשאלות פוליטיות. פרט לחקר הספרות התעניין בפולקלור ופירסם ספרים מקיפים במקצוע זה. למרות ידיעותיו המקיפות לא זכה לקבל משרת מורה בגמנסיה. בהשתדלות ידידיו מסרה לו הקהלה את הנהלת בית-הספר לנערים ע״ש אברהם כהן. הוא התחיל להתעניין גם בפולקלור יהודי ופרסם מחקרים ב״צייט- שריפט פאר פאלקסקונדע" והשתתף בחברה לחקר הפולקלור היהודי מיסודם של בנימין זגל, י. לנדאו