University of Lviv

... בשנת 1783 נוסד בלבוב ביודספר יסודי כללי ו־4 בתי־ספר מכינים (טריביאלשולע). מלבד זה התקיימו בלבוב גם בית־ספר לילדי הקצינים בהם לימדו סגני־קצינים, שגמרו את שירותם הצבאי. בזמן קיומם של המנזרים נמשכו הלימודים גם בבתי־ הספר הלטיניים שיסדו. הגמנסיה הראשונה של רשת־ החינוך הממשלתית נפתחה בלבוב ב־1 בספטמבר 1784. ב־3 ביולי אותה שנה הוקמה גם האוניברסיטה ובה פקולטות לפילוסופיה, משפטים ורפואה. שפת־ ההוראה היתה, בתחילה לטינית, ואח״ב גרמנית. ...

... רצה הגורל שהמוסמך הראשון של האיניברסיטה בלבוב בתואר דוקטור יהיה יהודי דוקא 17). ...

... ד״ר איגל, בנו של שמואל איגל מדכר־הספרים הידוע, גמר את לימודיו בבית־המדרש לרבנים פדובה והיה תלמידו של שד״ל. בשנת 1849 אחרי שחזר ללבוב נתמנה למורה־דתי בגימנסיה ולמרצה שפות שמיות באוניברסיטת לבוב. בשנת 1854 עזב ד״ד איגל את לבוב ונתמנה בתור רב בצרנוביץ. גם ד״ר בליכר שנתמנה בשנת 1850 למרצה באוניברסיטה, לא הצליח להתקבל כמטיף ועזב ב־1856 את לבוב נ 1).

... הספר לא ביקר, אך גמר את הלימודים באופן פרטי ועמד בבחינות בפילוסופיה באוניברסיטת לבוב. עסק בתורה והיה ראש־ישיבה ופרסם ספר "אהלי יעקב" (לבוב תר״ח) מכיל דברי פלפול ותשובות על דיני ספר־תורה, ספר "מקראי קודש" על תנ״ך (לבוב תרכ״ד) ודרשות שנדפסו בספרו של ר׳ גבריאל סוחוסטב "מצבת קודש". הוא היה חתנו של ר׳ יהודה ...

... על ריבוי התלמידים היהודים באוניברסיטת לבוב בשנים 1851 — 1870 אפשר לעמוד לפי מספרים אלו, ויש לציין שגם בקרקא ובוינה היו יהודים באוניברסיטה ובאין פקולטה לרפואה בלבוב, הוכרחו הרבה ללמוד רפואה במקום אחר. מספר הלומדים באוניברסיטת לבוב היה: ...

... י) האוניברסיטה בלבוב, שנוסדה בשנת 1784, היתה, ...

... 1) מרקוס פרנקל, תלמיד הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת לבוב; 2) יוסף קרוכמלניק מברודי, חירורג (יתכן שהוא ...

הרב ר׳ יצחק שמלקיס נולד בלבוב בשנת 1827, אביו ר׳ היים שמואל, שמת בשנת 1839 בגיל צעיר, היה ממיוחסי הקהל ה והתגורר ברחוב באימוב. אמו, לבית וואהל, חינכה את שני בניה ברוח המסורת. ר׳ יצחק, שהצטיין בכשרונותיו, למד בלבוב. ואח״כ אצל ר׳ שלמה קליגר, רבה של ראווה־ רוסקה. הרב ר׳ יוסף שאול נתנזון התעניין במיוחד בחינוכו. ר׳ יצחק התחיל בפעולתו כסוחר־תבואות, וכאשר איבד את כל הונו בימי מלחמת קרים וירד מנכסיו, הסכים לקבל, בשנת 1856׳ בהשפעת ה•של משפחת אשתו, משפחת אל;רהאנד, משרת רב בזורבנו, היות שלפי חוקי אוסטריה צריך היה לעמוד בבחינות בפסיכולוגיה, פדגוגיה ופילוסופיה, שוחרר מלימודי הגימנסיה, ועבר בהצלחה את הבחינות באוניברסיטה שבלבוב. בשנת 1857 נתקבל, לפי המלצת המגיד קלוגר, כרב בברזזני, שם כהן ברבנות עד 1868. בשנים 1868 — 1894 היה רב בפשמישל והעמיד תלמידים הרבה. הרב ר׳ יצחק שמלקיס נתפרסם כגאון ביהוד בחבורו ,.בית־יצחק". הוא לא אהד את החסידות ולפיכך לא הסכימו האדמו״רים לבחירתו כרב בקרקא והעדיפו לבחור ברב ר׳ שמעון שרייבר. בניגוד לר׳ שמעון ישרייבר לא התעסק ר׳ יצחק בפוליטיקה והתמסר רק ללימוד ההורה. נפטר בי׳י ל יום הכפורים תרס״ה (1904). בנו היחיד, ר׳ אהרן שמלקיס, שהצטיין בכשרונותיו, מת בגיל 23 שנה והשאיר קונטרס "מנחת אהרן" שנדפס ב״בית־יצחק" של אביו. בתו היחידה, הדסה, היתה נשואה לתלמידו ר׳ נתן לוין מברודי, הרב ברישא.

ד״ר מוריץ לבנטל מילא את מקומו של הרב זמן קצר בלבד, ואחריו היו מועמדים למשרת המטיף ד״ר אליעזר איגל, חניך בית־המדרש לרבנים בפדובה שבהנהלת שד״ל ומרצה באוניברסיטת לבוב ? וד״ר אפרים ישראל בליכר. ד״ר איגל מוצאו היה מלבוב ובשובו אליה מפדובה קיבל משרת מורה־דת בגימנסיה ורשיון־הוראה לשפות המזרח. אך הוא לא הצליח להסתדר כמטיף או מרצה באוניברסיטה, עזב את לבוב ונעשה רב למתקדמים בצר׳נוביץ, גם ד״ר בליכר עזב את לבוב. את תפקיד המטיף ב״היכל הנאורים" מילא באופן זמני מיכאל וולף, שנתמנה אחרי כן לתפקידו בקביעות. ...

... (אוטודידאקט) במשפט האוסטרי ובחר לו מקצוע מיוחד: הוא היה ׳קונה״תיקים של משפטים נפסדים ומגיש ערעורים לגית־המשפט* העליון בוינה, הופיע שם בלי עורך־דין וברוב המקרים היה זוכה בדין, בגלל ידיעותיו במשפט. פעם שאלו יו״ר בית־המשפט העליון בוינה: מהיכן באו ידיעותיך? ענה ר׳ מאיר: ^ 6 3 > 111 ו 311 ד מז 66 ("הודות לתלמוד ולפלפול") אם ר׳ מאיר לא זכה ללמוד, כרצונו, באוניברסיטה השיג זאת בן־אחיו — ר׳ יצחק — ד״ר ארתור רפפדרט שנתמנה מרצה לשפות הקלאסיות באוניברסיטה בלבוב. ...

מוצאו מיארוסלב, ממשפחת עניים, ובקושי רב הצליח להתפרנס בימי לימודיו בגימנס־ה. ואף אחרי גמר לימודיו לא הצליח לקבל משרת מורה של גימנסיה בלבוב, אלא בברודי, שם פעל עד 1896׳ שאז יצא ללייפציג להשתלם שם במכון למדעי בלשנות. בר 1902 נתמנה כמרצה באוניברסיטת לבוב. כל ימי חייו נשאר מלומד צנוע הפורש מן הציבור ושקוע בעבודתו המדעית בלבד. בלאט לא התכחש למוצאו היהודי ולשם עבודת־ההשוואה שלו עסק גם ביסודות השפה העברית.

מתבודד ופרוש כמוהו היה ד״ר הנרי קביגלאי־יזן (1856 — 1934). אביו היה רופא בטלוסטה, עיירה קטנה בגליציה המזרחית ואמו רוזאליה היתה בתו של ר׳ נחמן קרוכמל (רנ״ק). הוא קיבל בבית אביו נגד רצון אמו חינוך פולני (אביו השתתף בשנת 1848 בגברדיה הלאומית וב־1863 מלא תפקיד של רופא במרד הפולני). אע״פ שראה עצמו כפולני, ציין תמיד בגאווה שהוא נכדו של הפילוסוף העברי המפורסם ר׳ נחמן קרוכמל והראה תמיד את תמונת סבו שהיתה תלויה בחדרו. באוניברסיטת לבוב למד פילוסופיה והתמסר לחקר הספרות וההיסטוריה הפולנית • את תואר ד״ר לפילו- סופיה קבל באוניברסיטה בלייפציג. בשובו מלייפציג ללבוב התחיל לפרסם מחקרים לתולדות הספרות הפולנית. בעיקר, על מיצקביץ. ספריו נתקבלו ע״י הקוראים, אך נתקלו בבקורת גסה מצד המומחים הפולנים, שלא סלחו לו את עמדתו הדמוקרטית בשאלות פוליטיות. פרט לחקר הספרות התעניין בפולקלור ופירסם ספרים מקיפים במקצוע זה. למרות ידיעותיו המקיפות לא זכה לקבל משרת מורה בגמנסיה. בהשתדלות ידידיו מסרה לו הקהלה את הנהלת בית-הספר לנערים ע״ש אברהם כהן. הוא התחיל להתעניין גם בפולקלור יהודי ופרסם מחקרים ב״צייט- שריפט פאר פאלקסקונדע" והשתתף בחברה לחקר הפולקלור היהודי מיסודם של בנימין זגל, י. לנדאו

אחרי שנתיים חזר לאוניברסיטה, אבל הפעם לא עסק בלימודי־המשפט׳ כמשאלתו של אביו׳ שרצה לראות את בנו כעורך־דין מפורסם, אלא השקיע עצמו במקצוע הפילוסופיה, וביחוד — בהיסטוריה. עוד בהיותו תלמיד־האוניברסיטה התחיל בלבן בעבודת המחקר. בשנת 1903 פרסם את הביבליוגרפיה הראשונה בשפה הפולנית לתולדות יהודי פולין. בשנת 1904 הוכתר באוניברסיטה של לבוב בתואר ד״ר לפילוסופיה ולאחר בחינת ההוראה נתמנה מורה להיסטוריה וגיאוגרפיה בגימנסיות. אבל לאחר זמן קצר היה מוכרח להורות במקצוע "דת ישראל", כי באוסטריה לא הביטו בעין יפה על כך, שיהודי ילמד בגימנסיה את מקצוע ההיסטוריה׳ שמיניסטריון־ההשכלה ביינה ראה בו את אחד הלימודים היסודיים בחנוך הפטריוטי׳ ולדעתו אין יהודי ראוי לאמון בהוראת מקצוע זה. ...