Shadal

דרשותיו של ד״ר לוונשטיין עוררו עניין רב, וגם לא־יהודים, ביניהם נציג־הממשלה מנסדורף, באו לשמוע את נאומיו. הוא היה משמיע דרשותיו לרגלי מאורעות מיוחדים, כמו ביובל השבעים של ליפמך צונץ, הספד על שד״ל וכד׳. גם בפתיחת הועידה הראשונה של קהילות גליציה, בשנת 1878, שהתקיימה ביוזמת "שומר ישראל", ובועידת "מכבי־אש", ערך תפילות ב״היכל". התפילות לרגל מאורעות המדינה היו מלוות ע״פ רוב במנגינות של תזמורת צבאית. ...

הוא היה מראשוני הנאורים שפרסם את חיבוריו בפולנית, והשתתף בעתונות הפולנית. ספרו: "היסטארי - א נאר 1 ד ו סינאיסקיעגו ־ ו ו פאלסצע" עשה רושם בזמנו. פרסם גם מאמרים משטח המשק החקלאי ובעיות־המטבע. מלבד ידיעותיו בספרות הרבנית וחכמת ישראל הצטיין גם בהשכלתו הכללית והיה אחד הנואמים המפורסמים בפולנית וגרמנית. היה מידידיו הקרובים ביותר של אברהם קרוכמאל, ותמך בסופרי־ עברית. בעצמו פרסם מאמרים ב,.כרם המד", "אוצר נחמד", ב״החלוץ" של יה״ש, ובקובץ ,,שדה צופים" שהיה מוקדש לחכמת ישראל ויצא לאור בלבוב בעריכתו של מיכאל וולף (1860). גם עמד בחליפת מכתבים עם שד״ל. בסיים הגליצאי מלא תפקיד חשוב מאד בהגנה על עניני היהודים. ...

ד״ר מוריץ לבנטל מילא את מקומו של הרב זמן קצר בלבד, ואחריו היו מועמדים למשרת המטיף ד״ר אליעזר איגל, חניך בית־המדרש לרבנים בפדובה שבהנהלת שד״ל ומרצה באוניברסיטת לבוב ? וד״ר אפרים ישראל בליכר. ד״ר איגל מוצאו היה מלבוב ובשובו אליה מפדובה קיבל משרת מורה־דת בגימנסיה ורשיון־הוראה לשפות המזרח. אך הוא לא הצליח להסתדר כמטיף או מרצה באוניברסיטה, עזב את לבוב ונעשה רב למתקדמים בצר׳נוביץ, גם ד״ר בליכר עזב את לבוב. את תפקיד המטיף ב״היכל הנאורים" מילא באופן זמני מיכאל וולף, שנתמנה אחרי כן לתפקידו בקביעות. ...