Abraham Kohen

בית־הספר נפתח בנובמבר 1844 ובו 3 כתות וכתה יסודית, לפי דוגמת בתי־הספר הכלליים. הרכב מועצת בית־הספר היה: שני מפקחים, פרנסי הקהילה ד״ר בלומנפלד וד״ר קולישר, והמטיף אברהם כהן כמנהל בית־הספר. בתור מורים נתמנו פסח גרינס לשפה העברית 19), הירש גלאסגאל לקליגרפיה, שניהם הורי בבית־הספר של פרל, מיכאל דולף 19א) לעברית, ליאו פוללנדר־ריסברג — לשפה הגרמנית, עקיבא (קארל) לודנר 19ב) — חשבון, ש. שלזינגר, איגולניצר ...

... דו״ח על אישיותו של אברהם כהן. המשרד הזמין את ראש־הקהלה בהוהנאמס, פיליפ רוזנטל, שמסר עליו דעה חיובית. על יסוד חיווורדעת דחו השלטונות המרכזיים בוינה את מחאות האדוקים 20). זמן קצר אחרי כן נתמנה אברהם כהן ע״י השלטונות לרב־ המחוז לבוב (קרייז־ראבינער) ולמנהל מרשם האו־ לוסיה היהודית (מאטריקעל) במקומו של אברהם קורקיס. ...

הגוברניון החליט לדרוש חוות־דעת של הרב אברהם כהן, והוא גילה דעתו שצריך להכריח את כל היהודים — פרט לרבנים, דיינים וכלי־קדש — להתלבש אירופאית. במיוחד דרש הר׳ כהן לאסור חבישת "ספודקיס", כובעי־פרווה ושביסי־נשים משובצים פנינים ואבני־חן, הגורמים הרס כלכלי בהרבה משפחות המתיימרות להיראות בדברי־מותרות באמידים. לפי הצעותיו צריך להעמיד את החלפת התלבושת כתנאי למתן רשיונות מסחר, מלאכות, תעשיה, ובמיוחד לנשואין. בהצביעו על איסור התלבושת היהודית בפולין, הראה הר׳ כהן על הצורך בתיקונים אלו לשם חיסול החסידות שהתפשטה בגליציה מזמן בואו של "הפטרון" ר׳ ישראל פרידמן מרוסיה לאוסטריה 28 ) . ...

אכן, האדוקים לא יכלו להתפשר עם המציאות, שאברהם כהן היה מקובל על האוכלוסיה היהודית והנכרית. ביהוד, לא יכול היה ברנשטיין, מנהיג האדוקים, לסלוח לו, על שנסע בסתיו 1847 לוינה בראש המשלחת שהגישה את תזכיר הקהלה בדבר ביטול מסי־הנרות והבשר. ברנשטיין אף הציע לו פיצויים אם יוותר על משרתו בלבוב. אך הרב כהן דחה הצעה זו 30). ...

... מצבת קברו של הרב אברהם כהן ...

בקיץ 1855 פרצה מגפת חולירע, שפגעה קשה באוכלוסיה היהודית בלבוב. בין האנשים הידועים שמתו במגפה היו: הסופר העברי יעקב בודק, הרופא ד״ר א. גוסמן, המורים שלמה זינגר וליאון סקלר ומזכיר־הקהלה ברנהרד פיפס. בין קרבנות החולירע היתה גם מגדלינה כהן אלמנתו של הרב אברהם כהן־2). על הקהלה הוטל לדאוג לאלמנות ויתומים במספר רב שנשארו בלי שום משען לקיומם. רק בשנת 1857 הוציאה הקהלה 6000 פלורין למטרה זו. ...

... 19 א) מיכל וולף נולד ב־2 בינואר 1807 בגווייטץ (מורביה), היה מורה לשפה העברית, אחרי מותו של אברהם כהן רצו אחדים מראשי־הקהלה למנותו לרב ומטיף, אולם הדבר לא עלה בידם והוא נשאר כמורה בבית־הספר היהודי ...

... אחרי המהפכה בוינה, במרס 1848, החליטו החרדים להגיש בקשה לקיסר א ו לבית־הנבחרים שיעבירו את אברהם כהן ממשרתו, בהיותו סיבת כל הרעות, וגם להדיח את ראשי־הקהלה המתקדמת ממעמדה בלבוב וביתר הערים? בזאת ראו תנאי קודם לשיווי־זכויות. הבקשה, שנחתמה על ידי הרבה אנשים, הגיעה לידי פקיד־הקהלה ברנרד פיפס, שהחרימה ומאסף החתימות גרינפלד הושלך לבית הכלא ועצת החרדים הופי־ה. חמומי־המוח מן ההמון צרו על בית הר׳ כהן, יידו אבנים בשמשות וניסו לחדיר בכוח לתוך הבית, שנסגר בפניהם. בקושי הצליח הצבא, שהוזעק למקום, לפזר את המתקיפים. בין חברי ראשות הקהלה והחרדים התקיימה התיעצות שלא הגיעו בה לידי הסכם כי החרדים עמדו על דרישתם, שכהן יעזוב את לבוב, ואפילו הסכימו לתת לו סכום־פיצויים גדול. כדי שיוכל להתפרנס עד שימצא לו משרה אחרת. המתקדמים ...

במשך שנים לא היה מטיף ב״היכל" במקום הרב אברהם כהן. המתקדמים נתנו עיניהם בד״ר ליאופולד לף, רב קהלת שגדי ן בהונגריה, שבא ללבוב ונשא דרשה והרצאה מדעית בהיכל ובקהלה, אבל לא קבל את המנוי. בשנת 1857 נתמנה למטיף ד״ר שמעון (ליאון) שוואבאכר. הוא נולד באוברנסדרוף, וירטנברג, בשנת 1817. קיבל סמיכות לרבנות וכן תואר ד״ר לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת טיבינגן. כיהן בתור מטיף בפראג ואח״כ רב ומטיף בהומבורג, שבדין דדנדסברג. כשבא ללבוב כמועמד למשרת מטיף ב״היכל", לא הצליח לרכוש לו אהדה בקהלה, בגלל היהירות שנהג באנשי הקהל, שהיה מקבלם בבגדי־ שרד. גם לחתונות ולהלוויות היה מופיע במדיו, ובזאת הרגיז את החרדים וכנראה גם את הכמורה הקטולית, בהופיעו גם בפני הנציב גולוחובסקי במדים שעוררו את כעסו. אחרי זמן קצר עזב את לבוב ועבר לאודיסה ונתמנה שם כ״רב מטעם״ ומטיף (1859). בתפקידו זה כיהן 25 שנה. אך משנערכו הבחירות לרבנות באודיסה, לפי פקודת סדר הבחירות של הצאר אלכסנדר

במקום הוקם הבנין מספר 39 ובית־מדרש חדש (מספר 41). בבית האחרון (מספר 43) היה בית־הספר לנערות ע״ש המטיף אברהם כהן. אחרי ארגון רשת־ החינוך של בתי־הספר היהודיים בשנת 1860, היה בו בית־ספר עממי כללי, ובשנת 1899 בית־ספר עממי לנערות, בהנהלתו של המלומד הידוע ד״ר הבריק ביגלאייזן (נכדו של ר׳ נחמן קרוכמל) ואח״כ בהנהלת הגב' יואנה פלאנר (עד 1914)") . ...