Austria

... מפת לבוס בתקופת שלטון אוסטריה

... בשו״ת של הרב ר׳ ישראל בן פתחיה (מהרא״י איסרליין, 1390 — 1460) מדובר, כפי שנזכר בספר "לקט יושר" של תלמידו יוסף בן משה מהוכשטט 5), על קו־המסחר מאוסטריה להונגריה דרך פשמישל — לבוב. ...

... כל רייסין ולבוב בכלל באה תחת שלטון אוסטריה. ...

... ענין החובות העסיק עוד שנים רבות אחרי 1772 את שלטונות אוסטריה.

... בזמן מלחמת אוסטריה—תורכיה (1789—1790), חששה פרוסיה לכיבוש שטחים ע״י אוסטריה. על־כן התאמצה לעודד את האצולה הפולנית בגליציה נגד אוסטריה בתקוה למלחמה חדשה. אולם האצולה הפולנית בגליציה לא התיחסה באמון רב לקנוניותיה של פרוסיה. אך היא ניצלה את הזדמנות המלחמה כדי לארגן ועדים בלבוב ובפרובינציה. שליחיהם הגישו ב־23 באפריל 1790 תזכיר לקיסר ליאופולד 11, ובו 53 סעיפים שהכילו תלונות ודרישות פוליטיות לתיקון המצב בגליציה. בין היתר דרשו כינוס סיים, אוטונומיה לאומית לפי דוגמת הונגריה, עם נציב פולני בראש וצבא פולני לאומי. במסגרת הקונסטיטוציה דרשו קיום נתינות האכרים, מתן זכויות אזרחיות ליהודים, פרט לרכישת אחוזות חקלאיות וזכות להיבחר לכהונות ציבוריות 19).

... שהטיל חרם בלי רשיון מיוחד של הממשלה. והגישו את כתב־החרם בתרגום גרמני. בקובלתנם הטעימו שמזמן של יוסף 1! אסור להטיל חרמות באוסטריה בכלל. ...

הגוברניון החליט לדרוש חוות־דעת של הרב אברהם כהן, והוא גילה דעתו שצריך להכריח את כל היהודים — פרט לרבנים, דיינים וכלי־קדש — להתלבש אירופאית. במיוחד דרש הר׳ כהן לאסור חבישת "ספודקיס", כובעי־פרווה ושביסי־נשים משובצים פנינים ואבני־חן, הגורמים הרס כלכלי בהרבה משפחות המתיימרות להיראות בדברי־מותרות באמידים. לפי הצעותיו צריך להעמיד את החלפת התלבושת כתנאי למתן רשיונות מסחר, מלאכות, תעשיה, ובמיוחד לנשואין. בהצביעו על איסור התלבושת היהודית בפולין, הראה הר׳ כהן על הצורך בתיקונים אלו לשם חיסול החסידות שהתפשטה בגליציה מזמן בואו של "הפטרון" ר׳ ישראל פרידמן מרוסיה לאוסטריה 28 ) . ...

שהפרלמנט לא יכריע רק על עתידה של הממלכה ועל כיוון מדיניותה בלבד, אלא גם על הקיום האזרחי של היהודים ועתידם. תחת השלטון הפולני, לפני הכיבוש האוסטרי, נהנו יהודי גליציה מפי־יבילגיות, שהעניקו להם חופש מלא בחייהם הכלכליים, והיו רשאים לרכוש בתים וגם אחוזות. גם בימי יוסף 11 עוד נהנו מזכות רכישת קרקעות. כאן בא בתזכיר תיאור מפורט של כל ההגבלות וההיטלים הכספיים שהוטלו עליהם ושהובאו לא פעם בפני הקיסרים בתקופת השלטון האוסטרי. אע׳־פ שהקונסטיטוציה מ־25 באפריל 1848 הכריזה על מתן שוויון־זכויות אזרחיות ומדיניות, נתונים היהודים להגבלות מסויימות ועליהם לשלם מיסים מיוחדים הנגבים בכל חומר־הדין. וגוימים להתרוששותם של המוני העם. כל תקותם של יהודי גליציה היא שהפרלמנט יעשה מאמץ כדי לבטל את העוול הנעשה ליהודים. האם לא הגיע הזמן להעניק להם חוק אחד וחופש מוחלט? זה עשרות שנים מדברים בעתונות ובפרלמנטים על האמנציפציה של היהודים וזוהי גם דרישתם; תושבי גליציה דרשו בפטיציה כד 18 במרס ומ~ 6 באפריל 1848 שווי־זכויות לכל העדות והדתות ועל הפרלמנט להיענות לקריאה זו.

... הצו הכניס בהלה בין יהודי אוסטריה. מנהיג יהודי וינה, יוסף ורטהיימר, פרסם קונטרס על "מעמד היהודים באוסטריה" שמחה בו חריפות נגד השפלתם של 800.000 יהודים באוסטריה. ...

... פרנסי־לבוב הביעו בתזכיר את תקותם, שהנציב גולוחובסקי, בתפקידו החדש כמיניסטר־הפנים, יצליח בכשרונו, נבונותו והשקפתו ההומאנית לפעול לטובת האמנסיפציה השלמה של יהודי אוסטריה כולה. ...

לכל יהודי אוסטריה, ויהודי גליציה בכלל, בלי שום הבדל, שווי־זכויות מלא ולהשוותם לאוכלוסיה הלא־יהודית לחלוטין, בלי כל חשש מבחינת מנהגים, לבוש והשכלה. בעלי התזכיר סתרו את כל החששות של השלטונות והאוכלוסיה הנוצרית והצביעו על העובדה, שגם בשאר הארצות עמדו היהודים לפני מתן האמנסיפציה על רמת תרבות דומה לזו של יהודי גליציה, ורק עם שוויונם ליתר האוכלוסיה הצליחו להתקדם ולהתפתח גם במובן התרבות וההשכלה. לפיכך אין כל סבה לראות את יהודי גליציה אי חלק מהם כבלתי־ראויים לאמנסיפציה. העוני, אי־השוויון החוקי והמדיני, התנאים הקשים, בהם חי חלק גדול של יהודי גליציה — הם הם הגורמים העיקריים המעכבים את התפתחותם, ואין שום ספק שהענקת האמנסיפציה וביטול כל ההגבלות הקיימות ישנו את תנאי חייהם ויחישו גם את תהליך התקדמותם. מבחינה זו אין להסכים למתן שווי־זכויות רק לחלק המשכילים, להפך הענקת האמנסיפציה צריכה לחול על כל חלקי היהדות. במזכיר מתואר מכלול ההגבלות המוטלות על היהודים בכל ענפי החיים הכלכליים, והנזק הנגרם לא רק ליהודים אלא גם לממלכה ב ...

אחרי הכשלון במלחמת־איטליה (1859) באו שנויים במשטר של אוסטריה, שהביאו גם ליהודים חופש מדיני ואזרחי. החוקים מ־29 בנובמבר, 20 בדצמבר 1859, 10 בינואר 1860 בטלו את הגבלות * הנשואין, התעסוקה במלאכה ובמסחר, גבית־עדות והדגישו את מגמת הממשלה לקבוע את מדיניותה לגבי היהודים ברוח ליברלית. בראש־הממשלה בוינה עמד אגנור גולוחובסקי (מ־20 אוקטובר 1859 עד 15 דצמבר 1860), שרצה לייצב את מדיניות אוסטריה על יסודות של פדרציה, בניגוד למגמת ריכוז השלטון של ראש־ הממשלה שקדמ לו. בעמדתו רכש לצדו את הפולנים, ההונגרים והצ׳חים, אך נכשל בגלל עמדת הגרמנים וחוגי החצר הקיסרי, וכעבור כמה חדשים התפטר, ובמקומו בא שמרלינג, מדינאי ליברלי, אולם אוהד משטר מרכזי מוחלט ברוח ליברלית, כביכול. ...

... בחוג הממשלה נדונה בעית הקהלות . הממשלה היתד . מעונינת להביא הסדר בקהלות ע״י ניסוח תקנון מוסמך , שיחייב את הקהלות באוסטריה כולה . היזמה לכך יצאה מן הסיים הגליצאי בשנת 1876 , שדרש להכדיר את הקהלה היהודית ברוח הסעיף /\ x של חוקי היסוד 10 ) . ...

... המרד פרץ רק בשטח הרפובליקה של קרקא, בראשותו של הדיקטטור טיסובסקי, וכעבור ימים מספר דוכאו המהומות וב־11 בנובמבר 1846 סופחה קרקא לאוסטריה. ...

מאנשי־התרבות שומה עלינו להזכיר גם את הרופאים ועורכי־הדין היהודיים שנתפרסמו במקצועם או בעסקנותם הציבורית. לפני בוא הגרמנים היו בלבוב כמה מאות רופאים יהודים; לפי סטטיסטיקה שעתון פולני אנטישמי״ 1) ערך בשנת 1937 היו אז בלבוב 625 רופאים יהודים, מלבד רופאי־השנים׳ שמספרם הגיע לכל הפחות׳ עד 200. אח״כ׳ ביחוד ב־1939־1940׳ נתווספו עוד רופאים רבים, פליטים מגרמניה, אוסטריה ומפולין המערבית וניתן לשער׳ שהיו בלבוב כ־ססס! רופאים יהודים׳ לפחות. מהם ניצלו רק עשרות אחדות — אותם שנמלטו כרופאים צבאיים עם חיילות רוסיה׳ או שהצליחו להחבא או יצאו חיים מן המחנות. יקצר המצע להעלות שמות כולם, ויציינו רק שמות הידועים ביותר: ...

... סבלו את פעולת הועד רק בחדשים הראשונים׳ ואח״ב התפטר הועד. יציאת היהודים מלבוב נמשכה. (לפי ההסכם בין ברית־המועצות והרפובליקה הפולנית רשאים היו תושבי לבוב לבחור לעצמם נתינות סובייטית־אוקראינית או פולנית; לבוב סופחה אל אוקראינה הסובייטית). בדרך כלל בחרו היהודים בנתינות פולנית ועזבו את לבוב. הריפטריאציה לפולין נמשכה מאוקטובר 1944 עד סוף שנת 1945, וכמעט שרוקנה את לבוב מתושביה היהודים. שארית הפליטה של לבוב נדדה לערים שונות בפולין (וארשה, לודז, קראקא ועוד)׳ משם למחנות־העקורים בגרמניה׳ אוסטריה ואיטליה ולבסוף לישראל ולארצווד־אמריקה.