Goluchowski

באותם הימים שהה בוינה דוד הורווייו, חבר ועד־הקהל הבלבוב, לרגלי עסקיו עם בית־רוטשילד בוינה. כשנודע לו על הצעת הקהלה בוינא הודיע עליה מיד במכתב אל פרנס־הקהל ה ד״ר מנקס והדגיש את הדחיפות להכין פטיציה מטעם קהלת לבוב, בה יתואר המצב המיוחד שבגליציה ולהגישה לקיסר בידי 2 שליחים, ד״ר בלומנפלד וירחמיאל מיזם. הוה־ויץ דרש גם לצרף לפטיציה נתונים סטטיסטיים כדי להוכיח שבמשך 5 השנים האחרונות נרכשו מעט קרקעות ומשקים חקלאיים ע״י יהודים. ד״ר מנקס ענה שהנהלת־ הקהלה דנה במפורט על הענין וד״ר בלומנפלד ומיזם אינם מוכנים לצאת לוינה. וכי דבר גם עם הנציב גולוחובסקי שיעץ להמנע משיגור מיופ״־כח לוינה, שאין דעתו נוחה מזה. גולוחובסקי איים, שמיופי־כח שיבואו לוינה יגורשו מיד, אע״פ שהודה שהקהל ה רשאי ת להגיש פטיציות לקיסר. הניב הודיע שימסור למשטרה העליונה בוינה על הענין. אחרי פגישתו עם הנציב התקיימה ישיבת ועד־הקהל ה והוחלט לשאול את הורוויץ, אם אינו מוכן להגיש את הפטיציה בעצמו ...

... פרנסי־לבוב הביעו בתזכיר את תקותם, שהנציב גולוחובסקי, בתפקידו החדש כמיניסטר־הפנים, יצליח בכשרונו, נבונותו והשקפתו ההומאנית לפעול לטובת האמנסיפציה השלמה של יהודי אוסטריה כולה. ...

... אחרי שעניין בית־הספר לרבנים נתקבל במועצת הממשלה עלה בידי שר־הפנים גולוחובסקי להשפיע על הקיסר לטובת העניין וב* 21 בפברואר 1861 הוציאה הממשלה חוק להקים בגליציה ביו־דספר לרבנים מוסמך בזכויות ציבוריות , שתקציבו יכוסה , אם המקורות הארציים לא יספיקו , מכספי קרן בתי־הספר היהידית שנוספה אל הקרן הקטולית . לשם כך ניתנה הוראה להפריד החל מ־ 1 בנובמבר 1862 את החלק המשתייך לקרן היהודית ולהקדישה לצרכי בתי־הספי היהודיים . ...

... מן המשתתפים הפעילים במרד פולין בשנת 1863. בשנת 1867 בא לוינה וכנתי ן פולין־הקונגרסאית ביקש רשיון להתגורר בלבוב, כדי להשתדל בדבר משרת מרצה באוניברסיטה 12 א). אולם הנציב גולוחובסקי

... ב־27 באפריל 1848 הודיע הנציב סטאדיון על נכונותו להכיר במועצה הלאומית בתנאי, שהוא יעמוד בראשה. הצעתו נדחתה, ואז מינה ועד־יועץ (בייראט) מתוך חברי המועצה הלאומית בהרכב של 3 כמרים רותניים, כומר קטולי (פולני), 1 עירוני גרמני, 6 בעלי אחוזות, 5 פקידי ממשלה פולנים (עם גולו־ חובסקי בראש 1 ג) ו־2 יהודים (הרב כהן ומאיר ירחמיאל מיזס).

במשך שנים לא היה מטיף ב״היכל" במקום הרב אברהם כהן. המתקדמים נתנו עיניהם בד״ר ליאופולד לף, רב קהלת שגדי ן בהונגריה, שבא ללבוב ונשא דרשה והרצאה מדעית בהיכל ובקהלה, אבל לא קבל את המנוי. בשנת 1857 נתמנה למטיף ד״ר שמעון (ליאון) שוואבאכר. הוא נולד באוברנסדרוף, וירטנברג, בשנת 1817. קיבל סמיכות לרבנות וכן תואר ד״ר לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת טיבינגן. כיהן בתור מטיף בפראג ואח״כ רב ומטיף בהומבורג, שבדין דדנדסברג. כשבא ללבוב כמועמד למשרת מטיף ב״היכל", לא הצליח לרכוש לו אהדה בקהלה, בגלל היהירות שנהג באנשי הקהל, שהיה מקבלם בבגדי־ שרד. גם לחתונות ולהלוויות היה מופיע במדיו, ובזאת הרגיז את החרדים וכנראה גם את הכמורה הקטולית, בהופיעו גם בפני הנציב גולוחובסקי במדים שעוררו את כעסו. אחרי זמן קצר עזב את לבוב ועבר לאודיסה ונתמנה שם כ״רב מטעם״ ומטיף (1859). בתפקידו זה כיהן 25 שנה. אך משנערכו הבחירות לרבנות באודיסה, לפי פקודת סדר הבחירות של הצאר אלכסנדר