Poznań

... את קיומם. העירונים הצליחו להשיג מאת המלך הוראה (1543) אל הסטרוסטה אודנובסקי להמציא לעיריה כל עזרה בחיפוש וגירוש הפליטים היהודים. אולם כל מאמצי העיריה היו לשוא. מספר היהודים הזרים ומסחרם הלך וגדל, ביחוד אחרי שבאו לבובה גם סוחרים יהודים מתורכיה. גם מסחר היהודים מלבוב גדל, למרות ההגבלות. הם הביאו כמויות גדולות של סחורות: עורות, סוחתייין (עוד ־ עזים מואדם), קטיפה, משי, בדים, פרוות, שמיכות, שטיחים, סחורות ברזל, חלב, כדים תורכיים, בשמים, צימוקים, שזיפים, תמד, דבש, דגים, פלפל, זנגביל, כשו ת וגם יינות מהונגריה, איטליה - ומארצות המזרח. המסחר היהודי הקיף, למרות האיסורים וההגבלות משנות 1521 ו־1527, את כל ענפי המשק. יהודי לבוב הרחיבו את מסחרם גם ליתר הערים בפולין, בתקיפה 1519 — 1531 באו סוחרים יהודים רבים מלבוב לפוזנא 35). ...

... י־) נולד קרוב לשנת 1589. בולודומיר וולינסקי, היה תלמידו של יהושע פאלק. ידוע כלמדן ובקי גם במדעי חול. שירו נדפס ב־ 1627 כתב גם פירוש. ר׳ יצחק היה רב בחלם ולנציצה, ובשנת היה ראש מתיבתא בפוזנא. הוא חיבר ספר על דקדוק שהוא לפי שד״ל הדקדוק העברי הראשון וגם שו״ת בעניני הלכה. ר׳ יהושע פאלק ור׳ מאיר מלובלין קבעו, ששירו יוקרא בכל .1638 הקהילות בתפלת שחרית בשבת אחרי פורים. נפטר בשנת 1)0.). 0300: 06566166(0 460)0460 10 86016600. ...

... התקיים בקרקוב כינוס חשאי של שליחים מכל פולץ, בו נבחרה ממשלה לאומית. כמפקד המרד נתמנה לודביק מירוסלבסקי, שהגיש גם "תכנית קרבית". בלבוב הוקם ועד מהפכני שהוציא כתב־עת "קוסא" (חרמש) והוסכם להכריז על המרד ב־20 — 21 בפברואר 1846׳ לאסור את ראשי השלטונות במסיבה (באל), שנערכה בארמונו של הארכידוכס פרדיננד. אולם בפוזנא נאסרו מירוסלבסקי ועמו כ־1000 מורדים פולניים. המרד פרץ בקרקוב ובמחוז טרבוב בלבד, אך האכרים׳ בראשותו של יעקב שעלא׳ מכפר סמארז׳ובה, התנפלו על המורדים, הכמרים, הכנסיות, בעלי האחוזות, והרגו, שדדו והרסו בלי רחמים: האכרים הביאו בעגלות את גויות הנרצחים כדי לקבל את השכר, שהובטח להם ע״י הסטרוסטה בריינל. גם במחוז רישא התכוננו האברים למבצע כזה, אך הגנרל לגדיץ (הונגרי), פיזר את הכנופיות. לעומת זאת ארגן סגן־אלוף בענעדעק, חתנו של קריג, הריגה כזאת בבוכניה. בגליציה המזרחית היו התפרעויות ע״י נאראיוּב ובהורוזא. ...

ר׳ יוסף (קאזי) אב״ד לכל מדינת פודוליה. מהר״ם מלובלין הנזכר בריבועם אחד מחכמי דורו, שהשיב על הוראה הלכתית אחת שהכריע. הוא אומר: "העתקתי תשובתי הראשונה והצעתיה לפני חכמי דורנו והסכימו לכל דברי, כל זקני גדולי המורים הגאונים הגדולים שבכל מדינת פולין וליטא הלא המה הגאון הגדול מהר״ר מרדכי יפה יצ״ו אב״ד דק״ק פויזנא, והגאון המופלא מהר״ר משה אב״ד בגליל קרקא, והגאון המופלא בתורה ובחסידות מהר״ר ליב אב״ד דק״ק בריסק וכל מדינת ליטא, והגאון מהר״ר יוסף יצ״ו אב״ד דלבוב וכל מדינת פאדאליע". יתר פרטים על חייו ופעילותו אין. אח״כ היה רב בפוזנא ונפטר שם. בנו שלמה זלמן נפטר בלבוב כ״ג טבת שע״ב. ...

... ידוע לי מפיו, שהיו אצלו בכתב־יד ארבע מונוגרפיות: 1) תולדות משפטי עלילת־הדם בפולין; 2) תולדות ועד ד׳ ארצות; 3) תולדות היהודים בפוזנא; 4) כרך סקירות היסטוריות, ובתוכו מאמריו על "הרובע היהודי בלבוב", שנדפסו ב״חוויבלה" ועשו בזמנם רושם רב. אם נסכם את עבודותיו במשך 45 שנים נגיע למספר של 300 ספרים, מחקרים, מאמרים וסקירות. ...

... י־ 2 ) מגר - — גאלדבער ג ■ - פעלדמא ן : דע ר האנדע ל פו ן ד י פויזנע ר יידן , ב״בלעטע ר פא ר געשיכטע" , וארשה , 1934 , עמ ׳ 51 — 52 . ...

... " )מן הארכיון של המכון המערבי בפוזנא? המקור במלואו — עיין נספח ד׳.