Odnowski

בתקופה זו זרמו לבובה יהודים, שגורשו מצכיה (1541) 34) והעירונים חששו מפני מתחרים חדשים, היכולים להגביר את המסחר היהודי הקיים כבר ולסכן את קיומם. העירונים הצליחו להשיג מאת המלך הוראה (1543) אל הסטרוסטה אודנובסקי להמציא לעיריה כל עזרה בחיפוש וגירוש הפליטים היהודים. אולם כל מאמצי העיריה היו לשוא. מספר היהודים הזרים ומסחרם הלך וגדל, ביחוד אחרי שבאו לבובה גם סוחרים יהודים מתורכיה. גם מסחר היהודים מלבוב גדל, למרות ההגבלות. הם הביאו כמויות גדולות של סחורות: עורות, סוחתייין (עוד ־ עזים מואדם), קטיפה, משי, בדים, פרוות, שמיכות, שטיחים, סחורות ברזל, חלב, כדים תורכיים, בשמים, צימוקים, שזיפים, תמד, דבש, דגים, פלפל, זנגביל, כשו ת וגם יינות מהונגריה, איטליה - ומארצות המזרח. המסחר היהודי הקיף, למרות האיסורים וההגבלות משנות 1521 ו־1527, את כל ענפי המשק. יהודי לבוב הרחיבו את מסחרם גם ליתר הערים בפולין, בתקיפה 1519 — 1531 באו סוחרים יהודים רבים מלבוב לפוזנא 35). ...

הגין עליהם בפני עלילודם בהטעימו שהגיעו לאזביו האשמות בלתי־נכונות, שגם המקטרגים הודו בכך, שהאשימו את היהודים, ברצח ילדי הבוצרים, או שלקחו את לחם הקודש (הוסטיא) למטרות חירוף וגידוף, ובכל מקרה הוכח תמיד כי שקר העידו בהם. לכן, אוסר המלך לטפול על היהודים אשמות ממין זה. בא ם יהודי יענש מיתה במשפט כזה, יענש המאשים מד ה כבג ד מדה. מלבד זה קבע המלך שהעיריות אחראיות על כל הבזקים שיעשו לבתי־כנסיות ובתי • הקברות של היהודים במקרים כאלה, והעיריות צפויות גם לענשים חמורים. בשנת 1578 בילה המלך את כל החורף בלבוב. באותה שנה הגיש יהודי אחד משפט נגד הסטרוסטא מיקולאי הרבורט מפולשטין, הידוע גם בשמו אודנובסקי; כשהסטרוסטא סרב להופיע לא קבל המלך את סרובו, מפני שגם הסטרוסטא וגם היהודים כפופים לשלטונו. ...