Moravia

... מורביה וגרמניה ולא בנקל הסתגלו לתנאי החיים בגליציה. הבחורים נכנסו לסמינריון בתקוה שעם גמר

נגד תנועת־ההגירה יצא דוד מאנדל והרב ד״ר שמידל ממורביה במאמר חריף: ״הישאר בארץ״ 24). ובליבו דובר בחוגי הנאורים על התכניות ונוסד גם ועד הגירה, שביקש ממערכת ה״צענטראלארגאן" בוינה אינפורמציה מפורטת. ד״ר י. פולאק מוינה התעניין עוד בראשית 1848 בתכנית להקים באמריקה מושבה יהודית וגם הגיש לשלטונות בגליציה הצעות להכשרת מועמדים יהודים. אך כל התכנית נכשלה. ענין ההגירה לאמריקה שנתעורר ביזמת הועד הוינאי, נידון בלבוב באספה ונתעוררו ספקות והוצעו הצעוותנגד, שהמליצו על התישבות בכפרים במקום הגירה לאמייקה. הועד בלבוב הביע את דעתו שמוטב לדאוג להתישבות חקלאית יהודית בגליציה גפא, מכיון שהותר ליהודים לרכוש קרקעות. הוצאות ההגירה בשביל משפחה אחת יספיקו ליישבה על הקרקע בגליציה 24 א). ...

... בו בזמן נבחר ד״ר שמעון (ליאון) שוואבאכר 10) כמטיף ב״דיכל הנאורים" אע״פ שהיו בלבוב מועמדים אחרים: ד״ר אליעזר איגל (1825 — 1892) וד״ר אפרים ישראל בליכר יליד מורביה (1813 — 1882). ...

... החיסול הפתאומי של מס־הבשר הביא גם את יתר קהילות אוסטריה במבוכה גדולה מבחינה כספית, באין להם היכולת לכסות את התקציב שהיה בנוי ברובו על הכנסות מס זה. הקהילות פנו אל שר־הדתות, הרוזן טהון, וביקשו עזרתו, גם רבנים ביקרו אצלו ותארו לפניו את המצב הכספי של הקהלות. בהסכמת שר־ האוצר קראוּם נשלחו הוראות לארצות שנפגעו בחיסול מס־הבשר — בוהמיה, מורביה וגליציה — להמשיך בגביית המס. ...

... אך למעלה מ־40.000 יהודים פליטים הגיעו מעדי־ השדה ללבוב, כולם עניים, כי האמידים נמלטו בכיוון המערב — לבוהמיה, מורביה, הונגריה-. וינה. ...

תכ״ז (1667), ר׳ דוד ב״ר שמואל הלוי, עמוד התורה וההוראה, באור תורתו האיר לדור דירים, בעודנו בחיים זכה כי נקבעה ההלכה כמותו, הוא בעל "טורי זהב". נולד בלודמיר פלך ווהלין, חתנו של ר׳ יואל סירקיס בעל הב״ח על הטורים, רב בפוטליטש, ר״מ בקרקא, בפוזנא, אב״ד ור״מ באוסטרהא, בימי הרג חמלניצקי נדד למדינת מורביה, בכל מקום בואו תיקן תקנות מועילות, אחרי ששקטה הארץ חזר לפולניה ונתקבל לאב״ד ור״מ בלבוב, אחרי הרב ר׳ יוסף בן אליקום געץ, חיבר ס׳ "טורי זהב" לש״ע, וס׳ "דברי דוד" עה״ת, עלה למרום כ״ו שבט תב״ז, והעיד עליו אחד מבני דורו כי כשמת לא הניח ...

... תע״ח (1718) ר׳ צבי הירש אשכנזי ב״ר יעקב, הוא הנודע בשם ספרו "חכם צבי", אביו ר׳ יעקב ב״ר בנימין ז״ק היה חתנו של ר׳ אפרים ראש בית־דין ביולינה בעל ס׳ "שער אפרים", בשנת ת״ח נדד ר׳ יעקב ובני־ביתו מארצו ונתישב במורביה, שם שימש כרב אב״ד בטרביטש וברידא ואחרי כן קבע ישיבתו באובן ושמעו הלך עד טורקיה וארצות המזרח, אז נולד לו בנו צבי, כאשר שקטה הארץ התישבו זקנו בעל "שער אפרים" ואבי ר׳ יעקב בבודה אשר בהונגריה, ובהיות הנכד צבי נער רך בשנים למד תורה מפי זקנו ומפי אביו, בימי חרפו הלך לשאלוניקי להתרגל בדרכי לימוד חכמי הספרדים ושימש שם ביהוד את ר׳ אליהו קובו. ...