Berlin

... שאז הוזמן לשבת על כסא הרבנות בברלין, כיורשו של הרב ר׳ מיכאל חסיד. ...

... במאבק זה, וביחוד אחרי שעבר לברלין יצא בתקיפות נגד ר׳ יהונתן אייבשיץ. ...

... אהרן בן־זכריה פרידנטל נולד ביארוסלב ולמד בברלין, נמנה על חיגו של משה מנדלסזון והשתתף ב״ביאורו" על התורה. הביאור לספר "במדבר" נכתב על־ידו והוא גם הוציא לאור את .,מלות ההגיון" של הרמב״ם עם פירוש של מנדלסזון. ...

... ברוך דורגהלם השתלם באומנותו ולעבודתו היה ביקוש גם בוינה, ברלין, פטרסבורג, בודפסט ולונדון. הוא השתמש גם במוטיבים יהודיים, וידועים פתוחי־ הנחושת והכסף שלו "יציאת ישראל ממצרים", "משה", ״עקדת יצחק״, ״דוד וגלית״, ״שמשון״. בשנת 1907 עבר לוינה והתגורר שם עד פטירתו. ...

... -י ) לעומת זה מוסר ר׳ שמואל־פייביש ב״ר נתן פייטיל בווינה, בספרו "טיטייו ן" ונדפס בספר הדמעות של ד״ר שמעון ברנפלד ברלין תרפ״א ברך ג׳ ע׳ קמ״ט): "ובק״ק לבוב היו באלף וחמש מאות בעלי בתים ומתו ...

... 16) בעמ״ח "מרכבת המשנה" על ס׳ הוד להרמב״ם, יצא לאור בפרנקפורט ד/א בשנת תקי״א (1750) "שלחן עצי שטים" על הלכות שבת (ברלין תקכ״ב—1763) ום׳ "שערי נעימה

כבר היה לו שם בגדולים והתנהג בחסידות מופלגת, שם התחתן עם בתו של אחד מעשירי הקהלה, אבל כאשר צרו צבאות־פרוסיה על העיר וירו בתותחים נפל כדור תיתח על הבית שבו גר עם בני־ביתו, נהרגה אשתו הצעירה עם ילדה אחת שהיתה להם והיא ר׳ צבי לבדו ניצל. עזב את העיר והלך לסאראיבו ונתקבל שם לרב, עזב את כאראיבו כשנודע לו שהוריו נשבו ע״י הברנדנבורגים והובאו לברלין. בא לוויניציא וההארה בבית ר׳ שמואל אבוהב שקיבל פניו בחיבה יתירה. מוויניציה הלך לאנשבאך, פראג ולברלין, בברלין נתחתן שוב עם בתו של הר׳ משולם זלמן ווימרק־מירלש הרב ואב״ד של שלש הקהלות אה״ו׳ (א׳לטונה ה׳מבורג וו׳נזבך). ר׳ צבי התישב באלטונה וקבע ישיבה בבית שיסדו עשירי הקהלוות הללו, שם עסק בנגלה ובנסתר עד כי כל חדרי־תורה היו פתוחים לפניו, נאמן בכל ספרי ח״ן, וכתבי האר״י היו שגורים על פיה בנדודיו סגל לעצמו שפות שונות והיה יודע לדבר ספרדית, איטלקית, טורקית, הונגריה ואשכנזית, ומבין בכל דבר חכמה פלוסופיה ושאר ידיעות ובשעות ...

תקנ״ ב ( 1792 ) , ר ׳ יוס ף ב״ ר מאי ר תאומים . עמו ד ההוראה , מפורס ם בחבורי ו "פר י מגדים " לש״ ע או״ ח ויו״ ד ועוד . נול ד בשטשריץ , סמו ך ללבוב , ובהיות ו יל ד העתיק ו הורי ו מעונ ב ללבו ב וש ם נתגדל . התחת ן ע ם ב ת ר ׳ אליקו ם מקומרנא . ש ם עס ק בתור ה ע ם תלמידי ם וחת ם שמ ו "מקר י דרדקי" . בשנ ת תקכ״ ו גמ ר בקומרנ א ספר ו "רא ש יוסף " ע ל מס ׳ חולין . בשנ ת תקל״ ב נתמנ ה כחב ר בית־המדר ש ש ל ה ׳ דניא ל יפ ה בברלין , ש ם בא ו ליד י ספרי ם שהי ו נחוצי ם ל ו להשלמ ת ספרי ו שעס ק בחבורם , וא ז גמ ר ספר ו "פר י מגדים " ליור ה דעה . מש ם חז ר ללבו ב ומיל א מקו ם אבי ו שב ע שני ם ובשנ ת תקמ״ ד נתקב ל לאב״ ד בפרנק - פור ט דאודר . מלב ד ספרי ו הנ״ ל נתפרסמ ו עו ד ספרי ו "גנ ת ורדים" , "מת ן שכר ן שי 5 מצוות" , "נוע ם מגדים" , "נוטריקון" . "פור ת יוסף" , עמ״ ס יבמו ת וכתובות , "רא ש יוסף " עמ״ ס פסחי ם וביצה , "שושנ ת העמקים " ו״תיב ת גמא" . הרב ה מחבורי ו נשאר ו בכ״י . נפט ר ד ׳ איי ר תקנ״ב . ...

... הרמן בורנשטיין מוארשה בא לכהן בחזנות בלבוב במקומו של דוב־בר לבוביץ, חזן ה״היכל" בשנים 1922 — 1932. היה יליד קליש, פולין, שר אצל החזן הנודע נח לידר (זלודקובסלי), למד זמרה בברלין, שר גם רפרטואר קלאסי עולמי, בעל טנור דרמטי, אך לא חזני. ההמונים חבבוהו מאד, ותמיד מלאו את בית הכנסת לשמוע אותו בתפלה וברינה.

לעבודת ההיסטורית הגיעה בלב ן מתוך הכרתו הלאומית־הציונית. החל משנות השמונים של המאה הי״ט השתרשה בקרב הנוער הלומד וקנתה אוהדים רבים — התנועה הציונית, שכיוונה אותו לטיפוח התרבות היהודית. בחורי בית־המדרש עזבו את ד׳ האמות של ההלכה והתמכרו ללימודי־חול באוניבר- סיטאות של וינה וברלין׳ ובהשפעתם מצא גם הנוער הלומד בגימנסיות את הדרך חזרה ליהדות. בחוגים חשאיים של סטודנטים למדו עברית, תולדות ישראל ותרבותו. הרומנטיות שבתנועה הציונית המריצה את הנוער היהודי לא רק לעבודה ארגונית לאומית, אלא גם להתעמקות במקורותיה של היהדות ותולדותיה. ...

... . 5.0. ? £168 בברלין ביום ה־16 ליולי 1941 והנושא חותם ״סודי בהחלט״ (!״!^ 9 511-609) סוכמה פעולה זו: ...

אך חשבונותיהם המבוססים על הגיון אנושי נורמלי לא התאימו למדיניות השלטונות הגרמניים המרכזיים. מתוך מסמכים ודוקומנטים שבידנו כיום ידוע לנו מה שלא ידעו אז היהודים תחת שלטון הנאצים — כי מדיניות ההשמדה הגמורה של האוכלוסיה היהודית באירופה נקבעה כבר בברלין בסוף 1941. בסוף השני. ובתחילת 1942 פתחו הגרמנים באקציות־השמדה גדולות (ליקבידציה) בשטחי פולין שנספחו לגרמניה (הפלכים של פוזנא, שלזיה, לודז). ב־20 בינואר 1942 נתקיימה הועידה הגדולה של הנציגים החשובים בממשלה הגרמנית והמפלגה הנאצית בברלין, ובה אושרה תכנית השמדת יהודי אירופה • במרס 1942 בוצע הגירוש הגדול הראשון בגליציה המערבית בעיר מילץ, ואחריו — הגירושים מערים אחרות של פולין (בז׳סקו, רישא, סנדץ, קלצה, זמושץ. האקציה הגדולה בלובלין מ־17 במרס עד ה־20 באפריל וכר • במרס 1942 הגיע תורה של לבוב. ...

אחרי שהוחלט דבר ההשמדה השלמה, השמדת כל האוכלוסיה היהודית, בישיבת השלטונות הגרמניים המרכזיים בברלין (2 בינואר 1942) חלו שינויים יסודיים באדמיניסטרציה. קודם־לכן היו היהודים נתונים בידי שתי רשויות, ובכל ענין היו מטפלים שני מיני משרדים: מצד אחד המיבהל האזרחי (הגוברנטור, ראש־העיר וכר) והצבא; ומצד שני חסים. והגיסטאפו, שהווה חלק של הס.ס. בשלהי קיץ 1942 עבר כל ניהול עניני היהודים לידי ד,ס.ם. היה זה נצחונם של הנאצים הקנאים על החוגים הכלכליים ה״מתונים", שדרשו לדחות את ענין השמדת ׳היהודים עד תום המלחמה. התנגדות החוגים הכלכליים והצבאיים להשמדה באה לא מנימוקים הומאניטאריים אלא מנימוקים תועלתניים גרידא. אירע שפקידים גבוהים של השלטון האזרחי (למשל קובה, הגוברנטור של רוסיה־הלבנה, פרום, ה.ה • סרפים, המומחה לעניני כלכלה ואוכלוסיה בפולין ובאוקראינה) או גנרלים גרמניים שלחו מכתבי־מחאה אל השלטון המרכזי הגרמני והזהירו מפני הסכנות הכרוכות בחיסול "טרום־זמני" של היהודים. גם האדמיניסטרציה הגרמנית האזרחית בלבוב השמיעה קולה בענין זה. בדו״ח רשמי שנערך ב־29 לאוגוסט 1942 (התעודה נמצאת בארכיון של המכון המדעי היהודי " ...