Buchach

אנשי לבוב הוכרזו כ״עוברי עבירה" ולר׳ יהושע ניתנה "הרשות" להחרים ולבדות את הרב "החובל" 15 ) בכל קהילות הגליל. קהלת לבוב בדונה לשלם קנס בסך 30.000 זה׳ לטובת ר׳ יהושע. בפסק זה הוכר באופ ן רשמי כרב לבוב והגליל. אולם, בכל זאת לא חזר לבובה והשתקע בבוצאץ מפני שהסטרוסטה של בוצאץ, קינובסקי, היה בסכסוך עם הוויבודה יאבלונובסקי, ולכן היה ר׳ יהושע בטוח שלא יעשה לו כל רעה. ...

... בגלל המלחמות עזבו רבים מן השכבות האמידות את העיר ויצאו לערי־המזרח שהתפתחו מבחינה כלכלית כגון: ברודי, זולקיב, בוצאץ. המצב הירוד של העיר הדאיג אפילו את המלך אוגוסט ווו, שהורה ב־7 בדצמבר 1735 לסטרוסטה ולעיריה לחקור את סיבות הירידה ולהתחיל בתיקון הבתים והרחובות ההרוסים. 300 בתים נעזבו ע״י בעליהם בגלל מעמסת מסים. לשם עידוד אישר המלך מחדש את כל החרויות והפריבילגיות של העירונים, אולם ללא תועלת. ראשי העיריה היו עסוקים בהמשך המשפטים נגד היהודים, שהוצאותיהם עלו לסכומים עצומים.

בשנת 1672 נותקו ממדינת רייסין לפי חוזידשלום שנחתם בבוצאץ, בין פולין ותורכיה, ברצלב ופודוליה שעברו תחת שלטון תורכיה. ואחרי שפודוליה הוחזרה לפולין לפי תנאי השלום בקארלוביץ (1699), לא הסכימו כבר הקהילות להישאר מסונפות למדינת רייסין ולהכיר בהגמוניה של קהלת לבוב ורבה. קהלת פודוליה הכריזו על עצמן כמדינה עם רב־המדינה בסאטאנוב.

... קהלת לבוב הבטיחה, כדי לעודד את היהודים להתגייס, להעניק לכל חייל יהודי 15 זה׳ — אולם הדבר לא עודד את היהודים להתגייס. בשנת 1790 הוכרחה הממשלה, נגד דעת היהודים ועקב המלחמה נגד תורכיה, להעביר גיוס־חובה 15) ־ כשהוכתר ליאופולד בתור קיסר באוסטריה, החליטה קהלת לבוב לשגר לוינה משלחת שתגיש שורת בקשות לתיקון מצב היהודים. אמנם בתחילה חשבו פרנסי־הקהלה שהמשלחת תייצג את יהדות גליציה כולה, ולשם כך פנתה אל הקהילות בערים המחוזיות לשלוח ללבוב נציגים מיופי־כוח להשתתף בהתיעצות. בתור הברי המשלחת נבחרו בהתיעצות הרב ר׳ הירש רוזאניש נציג לבוב יעקבק ה לנדה מברודי ושיער מבוצאץ, והם נסעו לוינה על חשבון הקהלה. למעשה ראה הגוברניון את המשלחת בעין יפה, היות ו״הושגה הרגעת התושבים, דבר המועיל לענין הממלכה".

עו ד בינוא ר 1942 ב א ללבו ב דורמן , "גרמני ־ עממי "(פאלקסדויטשער" ) אש ר חש ב ליס ד בית־מלאכ ה לחייטו ת ולמלאכת־הסריג ה בשבי ל חיל־האוי ר הגרמנ י ("לופטוואפע" ) ולהעסי ק ב ו עובדי ם יהודים . על־יד י העסק ת פועלי ם יהודים , שמשכורת ם הרשמי ת היתד , נמוכ ה מא ד הרוויח ו הקבלני ם והתעשייני ם הגרמני ם סכומי ם גדולים , וז ו הית ה ג ם מזימת ו ש ל דורמן . לש ם כ ך ב א במשא־ומת ן ע ם השלטונו ת הגרמניים . א ך ל א השי ג כ ל תוצאו ת ע ד לאח ר האקצי ה בחוד ש מר ס 1941 . א ז ב א ללבו ב ד . גראיוור , סוח ר יהוד י מקרקא , אש ר יס ד כב ר "סדנאו ת עירוניות " בעי ר בוכני א ( 80011013 ) שבמערב־גליציה , והצלי ח בה ן מאד . גראיוו ר העסי ק בסדנאותי ו בבוכני א כמ ה מאו ת פועלי ם יהודים , והתימ ר שהציל ם בכ ך מגזיר ת הגירוש • בבוא ו ללבו ב פעל , כנראה , בשיתו ף ע ם אות ו דורמן , וג ם ע ם אחדי ם מעסקני־הציבו ר בלבו ב בחפש ם מוצ א להצל ת אלפ י יהודי ם מחוסרי־עבודה , בא ו בדברי ם בעני ן ז ה ע ם מושל־העי ר ("שטאדט־האופטמאך ) ד״ ר הל ר יע ם שליש ו לענינ י כלכל ה ד״ ר ריייס פ (ק ££15 ) מח ד גיסא , וע ם גראיוו ר ודורמ ן מאיד ך גיסא . אל ה הי ו העסקני ם : טרמסק י ( 1 > 11181 !״ד ) בע ל התעשיה , עורך־הדי ן ד״ ר איזידו ר רייזלר• ) (נוד ע אחרי־המלחמ ה בש ם ד״ ר ירזש י סאוויצקי , נתפרס ם כתוב ע בבית־הדי ן הפולנ י העליון , וכקטיגו ר במשפט י הפושעי ם הגרמני ם במאידנק , לובלי ן ונירנברג) , והסוח ר הצעיר , עוה״ ד דו ד שכטר . שלוש ה ...