Zamość

... כידוע היו ברודי וטרבופול מרכזים לאוהדי ההשכלה, וכן היו משכילים שבאו מן השטחים החדשים מזאמושץ וכר. בלבוב היו קבוצות של משכילים מסוף המאה הי״ח, אולם השפעתם לא התפשטה מחוץ לחוגיהם, אלא בתחילת המאה הי״ט. ...

תקמ״ה (1785), ר׳ שלמה ב״ר משה מחעלמא. יליד זאמושץ, אב״ד ור״מ בחעלמא, רב הכולל באחוזות הרוזן זאמויסקי, שבמחוזו היו העיירות זמושץ ושברשין. ובשנת תקל״א, אחרי פטירת ר׳ חיים כהן רפפורט, נתמנה לממלא מקומו בלבוב. גאון כביר בתורה ובעל ידיעות כלליות, חיבר "מרכבת המשנה" על הרמב״ם, "עצי שלחן" מסודר על ד׳ חלקי שלחן ערוך (נדפס ממנו רק חלק על הל׳ שבת ומקצת לש״ע אבן־העזר), ונשארו בכ״י חידושים על חש׳, ם ותשובות. בשנת תקל״ז עזב את הרבנית ועלה לא״י. שהה שם זמן מסוים ויצא לשלוניקי, למען העלות עוד כרך מספריו בדפוס, ושלם נח נפשו בערך שנת תקמ״ה. ...

... תקל״ט (1779), ר׳ דב בעריש ב״ר אריה ליב. אביו רא״ל היה רב בזאמושץ, והוא כיהן ברבנות קוזניץ (תק״ה), קראשניק (תקי״ד), ורישא (תקי״ח), ומשם נתקבל לריש־מתיבתא בלבדב, והרביץ בה תורה י״ד שנה עד ג׳ אייר תקל״ט.

... כמעט יחיד במינו (דוגמה שניה הידועה הוא ביכ״ג בזאמושץ) הוא מבנה היציע הגבוה בשביל מקהלת־הנערים, הנסמך אל הקיר המערבי. סולם של 15 מדרגות גבוהות הוביל אליו בזרוע אחת בסמוך לקיר. מעל לעזרת־הכניסה, בכל רוחבו של הקיר המערבי ולשני צדי האולם, נבנו היציעים של עזרת־ הנשים . ...

אך חשבונותיהם המבוססים על הגיון אנושי נורמלי לא התאימו למדיניות השלטונות הגרמניים המרכזיים. מתוך מסמכים ודוקומנטים שבידנו כיום ידוע לנו מה שלא ידעו אז היהודים תחת שלטון הנאצים — כי מדיניות ההשמדה הגמורה של האוכלוסיה היהודית באירופה נקבעה כבר בברלין בסוף 1941. בסוף השני. ובתחילת 1942 פתחו הגרמנים באקציות־השמדה גדולות (ליקבידציה) בשטחי פולין שנספחו לגרמניה (הפלכים של פוזנא, שלזיה, לודז). ב־20 בינואר 1942 נתקיימה הועידה הגדולה של הנציגים החשובים בממשלה הגרמנית והמפלגה הנאצית בברלין, ובה אושרה תכנית השמדת יהודי אירופה • במרס 1942 בוצע הגירוש הגדול הראשון בגליציה המערבית בעיר מילץ, ואחריו — הגירושים מערים אחרות של פולין (בז׳סקו, רישא, סנדץ, קלצה, זמושץ. האקציה הגדולה בלובלין מ־17 במרס עד ה־20 באפריל וכר • במרס 1942 הגיע תורה של לבוב. ...

ע ל דקדוק י נגינו ת וטעמים " (תקכ״ו ) נול ד בזאמושץ , אבי ו הי ה ר ב ובעל־הון , חתנ ו ש ל הנגי ד מש ה פרנס , רא ש ומנהי ג בליסא , הו א הי ה סמו ך ע ל שולח ן חותנו , ומליס א נתקב ל לאב״ ד בחלמ א ואח״ ב לר ב הכול ל בזאמוש ץ והג׳ליל . בהשפעת ו ש ל ר ׳ ישרא ל מזאמוש ץ בע ל "נצ ח ישראל " היתד , דעת ו בע ד למודי ם חילוניים , בליבו ב כה ן ר ק ש ש שני ם ובשנ ת 1777 עז ב א ת הרבנו ת כד י לעלו ת לא״י . באד ר תק״ ל עב ר דר ך קושט א לשאלוניקי , כד י לסד ר ש ם א ת חבור ו חידוש י הלכו ת ע ל הש״ ס לבי ת הדפוס . בשאלוניק י יצ א לאו ר ג ם ספר ו מרכב ת המשנ ה מהדור א תנינ א בשנ י חלקי ם ע ל כ ל ספ ר "הי ד החזקה " להרמב״ם . הו א נסס ר