New York

אנו מקוים שבקרו ביצא לאור החלק השני של ספר ,,לבוב", בו ייכללו מאמריהם של ה״ה: ד״ר אנגשטרייך אברהם, ד״ר י. בקלס, ד״ר נ. מ. גלבר, ד״ר צבי הלר, ד״ר יעקב הנדזל, אשר וייזר, נתן ויינרב, זאב זהר, נפתלי זיגל, ד״ר י. טננבוים (ניו־יורק), א. מ. טננבלט, שלום ידידיה, י. יעבץ, ש. ז. יעבץ, הרב ד״ר ד. כהנא, א. כרוך, ד״ר יעקב לוקר, יצחק לוין, מ. ל. מילר, ד״ר משה מיקם, ד״ר נתן מלצר, ד״ר אברהם סטופ, י. סטוצ׳בסקי, בן־ציון פט, ד״ר ז. פ. פינקלשטיין, ד״ר צבי פרנס, גב׳ ד״ר ג. פרנקל, מהנדס ב. צ׳צ׳קס, גב׳ דינה קארל, ד״ר פ. קורנגרין, ד. קלינגהופר, ד״ר נתן קוסטא, חביב קרומהולץ־כנען, משה ריגק, ש. רכֻב, א. ל. שוסהיים ז״ל (בואנוכדאיירס). ...

... ד״ראדלר׳כנראה,הסתלקמהצעתהשלקהלותלבוב ובשנת1857הוזמןכרבבבית־הכנסת"עמנואל" בניו־יורק. פרסםספרעלהספרותהעברית״קבץאליד״18861)*נפט ר בשנת1891׳בן87שנים. ...

... מאורע אחד גרם למחלוקת בין בר״ש לבין ראשי קהלת לבוב: ב~1890 כתב איפרטה בשם "שמשון הגבור". הוא ביקר בהצגת האופרטה ולדרישת הקהל הנלהב עלה על הבמה, אף החוה קידת תודה למריעים לכבודו. על חטאו זה קנסוהו גבאי ביהכ״ג והעבירוהו מן התיבה למשך ארבעה שבועות. החזן לא יכול לשאת חרפתו, עזב את עירו והלך לאמריקה. עם עזבו את לבוב נשאר שם חלל ריק בחזנות. שום חזן לא נתקבלה תפלתו בקהל. לבסוף באה משלחת מיוחדת לניו־יורק לפייסו ולהשיבו ללבוב. מאז כיהן שוב בעיר מולדתו עד מותו. הוא האריך ימים עד שמונים ואחת, וראה עולמו בחייו. הוא נפטר בעמדו לפני התיבה ביום האחרון של פסח, שהיה יומו האחרון בחיים. בתפלת מוסף עבר לשיר "ומפני חטאינו" בחרדת־ קודש, ובהגיעו לפסוק "אבינו מלכנו, גלה" צנח מלא קומתו ארצה, ונשמתו יצאה בטהרה ומת מיתת־נשיקה בעמדו על משמרתו. ...

... והגיסטאפו, שהווה חלק של הס.ס. בשלהי קיץ 1942 עבר כל ניהול עניני היהודים לידי ד,ס.ם. היה זה נצחונם של הנאצים הקנאים על החוגים הכלכליים ה״מתונים", שדרשו לדחות את ענין השמדת ׳היהודים עד תום המלחמה. התנגדות החוגים הכלכליים והצבאיים להשמדה באה לא מנימוקים הומאניטאריים אלא מנימוקים תועלתניים גרידא. אירע שפקידים גבוהים של השלטון האזרחי (למשל קובה, הגוברנטור של רוסיה־הלבנה, פרום, ה.ה • סרפים, המומחה לעניני כלכלה ואוכלוסיה בפולין ובאוקראינה) או גנרלים גרמניים שלחו מכתבי־מחאה אל השלטון המרכזי הגרמני והזהירו מפני הסכנות הכרוכות בחיסול "טרום־זמני" של היהודים. גם האדמיניסטרציה הגרמנית האזרחית בלבוב השמיעה קולה בענין זה. בדו״ח רשמי שנערך ב־29 לאוגוסט 1942 (התעודה נמצאת בארכיון של המכון המדעי היהודי "ייווא" בניו־יירק) כתב בא־כח האדמיניסטרציה הגרמנית ילבוב:

... "פעולת העברת היהודים ("אומזידלונג") מקבלת לעתים צורות שאינן יאות לעם בעל־תרבות, עד שהן מעלות על הדעת השואה בין שיטות הגיסטאפו לשיטות הג.פ.או. אומרים כי קרונות הרכבת המשמשים לטרנספורטים אלה רעועים כל־כך, עד שאי־אפשר לעצור בעד היהודים הרוצים לברוח מתוך הטרנספורט. הדבר מביא לידיך שבתחנות מסילת־הברזל בדרך המעבר פורצות מדי פעם בפעם יריות פראיות וציד אנשים... אע״פ שהאוכלוסיה הגרמנית, וכל האוכלוסיה הבלתי־יהודית, משוכנעות בצורך לחסל את כל היהודים, בכל זאת כדאי היה, כי מעשי השמדה אלה יבוצעו באופן שלא יעורר תמהון רב ומורת־רוח כל־כך". (מתוך הארכיון של "ייווא", ניו־יורק).

... 12) 24 גביות־עדות על תקופת השואה בלבוב בארכיון "המוסד המדעי היהודי, ייווא", ניו־יורק. ...

... 60 . שפיגל יואל . מוותיקי העתונאים היהודים בלבוב . מעורכי ה״טאגבלאט" , סופרם של עתונים אידיים בניו־יורק . מת במחלת הטיפוס , בסוף 1942 . ...