Munich

... בעשירי לאוגוסט 1942, עם דמדומי־שחר (זה היה ביום ב׳ בשבוע) התחילה האקציה • זו היתה פעולת ההר ג הגדולה ביותר שערכו הגרמנים בלבוב, ותכננו מראש באופן שיטתי מומחים צבאיים ופוליטיים. בפעולה השתתפו פלוגות של הגדוד המיוחד לחיסול אנשים ופערניכטונגקאמאנדא) של הס.ס. . הגיסטאפו והבולשת הגרמנית והאוקראינית, וניהול הפעולה ניתן בידי קאצמאן • כפי שמסרו קציני הצבא הגרמני, דחה קאצמאן פעמים אחדות את ביצוע הפעולה. בעד כל דיחוי קיבל מן היהודים שוחד של חצי מיליון זהובים. בתחילת האקציה הפליט קאצמאן באזני קצין הצבא הגרמני גינטר הערה זו : "קאטיו י מהי קאטין לגבי מעשינו אנו (בלבוב) ! קאטין אינה אלא עבודת יום אחד אצלנו". (גבית־עדות מפי חייל גרמני בשם ארתור גרינר ממינכן) את האקציה בצעו הגרמנים והאוקראי- נים בדיקנות מרובה ומתוך שלווה וקורת־רוח. הם היו שמים מצור (בלוקאדה) על בתים, רחובות ושכונות מיוחדות בזו אחר זו, ועורכים בהם חיפושים וסיורים שיטתיים. אחרי שכבר הוצאו כל התושבים מבתיהם, היתה נערכת בדיקה שניה, ואח״כ — בדיקה סופית שנקראה בפיהם "סריקת שערות" או "פילוי" ("אויס־ קעמעך). בשיטת בילוש מדוייקת זו היו מוציאים ומעבירים אל המחנה היאנובי כמה אלפים של קרבנות מדי יום ביומו.

... 11) כתבי־יד של 21 גביות־עדות שנאספו על־ידי הועדה ההיסטורית המרכזית במינכן, (נמצאים היום במדינת ישראל). ...

... *) כשהייתי במינכן ובאואריה) בשנת 1946, בא אלי לפרד גריינר, גרמני אשר שימש בצבא הגרמני בימי מלחמת העולם השנייה, והביא לי את רשימותיו• כתובות במכונת־כתיבה. מן הרשימות שלא נדפסו, בחרתי את הרשימה המובאת כאן, בעשותי בה השמטות בענינים פהיתי־ ערך. גריינר בא בלווית שמואל ריזמן, אחד מניצולי מחנה המוות בטרבלינקה, שהיה במינכן אותו זמן ועבד בתור מזכיר הועד המרכזי של היהודים המשוחררים.