Volhynia

במאי 1648 מת מלך פולין. הקוזקים ניצלו את ה״אינטררגנום" והתקדמו מערבה לפודוליה ולווהלין וסללו לעצמם דרך לעבר רייסין. צבאות פולין, בפיקודו של הנסיך ירמיה וישניוביצקי, נסוגו ללבוב בתקווה שכאן יוכלו לעמוד בפני חמלניצקי. ב־27 בספטמבר 1648 כינס וישניוביצקי את ראשי העיר והדתות ותבע מהתושבים לעמוד לימין המגינים ולהקריב למען הצבא איש לפי יכולתו. דברי המצביא עוררו התלהבות בקרב האוכלוסיה. מן המנזרים, הכנסיות ובתי־הכנסת היהודיים הובאו זהב וכסף רב, מלבד המזומנים שהאזרחים מסרו לעיריה. סכום המזומנים שנאספו ע״י המתנים היה 27.398 גולדין, ע״י הארמנים — 24.502 גולדין, וע״י היהודים — למעלה מ~10.000 גולדיף). שווי הזהב והכסף נאמד בסך 300.000 גולדין. ...

... אולם היהודים לא שמרו על כך ובשנת 1744 השיגה העיריה, במשפטה נגד הסיטונא־־ם היהודים דוד השלם ויצחק (מברודי) החלטת בית־ הדין 12) של פודוויבודה שהוטל עליהם בתאריך מסוים, למכור את כל מלאי האריגים או להוציאם מלבוב שלא יעיזו עוד להביא אריגים ולמכור לפי אמות בעיר או בפרברים. תביעתם לאסור על היהודים כל סחר־ומכר נדחתה ע״י ביורהדין בנימוק, שהיהודים עמוסי חובות ויש לאפשר להם לסלקם. וכי איסור המסחר יגרום נזק למיסדרים ולבעלי־חוב של היהודים. ודוקא אז קנו יהודי לבוב בירידי ברודי אריגי־משי, פנינים, אלמוגים וסחורות־מזרח, והיו נוסעים וחוזרים בערים ועיירות בווהלין ואוקראינה.

תכ״ז (1667), ר׳ דוד ב״ר שמואל הלוי, עמוד התורה וההוראה, באור תורתו האיר לדור דירים, בעודנו בחיים זכה כי נקבעה ההלכה כמותו, הוא בעל "טורי זהב". נולד בלודמיר פלך ווהלין, חתנו של ר׳ יואל סירקיס בעל הב״ח על הטורים, רב בפוטליטש, ר״מ בקרקא, בפוזנא, אב״ד ור״מ באוסטרהא, בימי הרג חמלניצקי נדד למדינת מורביה, בכל מקום בואו תיקן תקנות מועילות, אחרי ששקטה הארץ חזר לפולניה ונתקבל לאב״ד ור״מ בלבוב, אחרי הרב ר׳ יוסף בן אליקום געץ, חיבר ס׳ "טורי זהב" לש״ע, וס׳ "דברי דוד" עה״ת, עלה למרום כ״ו שבט תב״ז, והעיד עליו אחד מבני דורו כי כשמת לא הניח ...

... . היטב זכרו עוד האוקראינים את הרדיפות והנגישות של השלטון הפולני לפני 1939 ׳ והמדיניות הגרמנית הצליחה להגביר את שנאתם לפולנים . גם בתוך המחתרת בלבוב היה הרוב המכריע למפלגות הימניות , שדחו כל שיתוף פעולה עם היהודים . לפיכך אפשר היה ליהודים ׳ לבוא במשא־ומתן רק עם ארגוני המחתרת הפולנית מן המחנה הדימוקראטי או השמאלי , שכוחם בגליציה המזרחית היה מעט מאד . המחתרת האוקראינית ארגנה קבוצות פרטיזניות בגליציה המזרחית ׳ אך רובן השתייכו למחנה סטיפן באנדרה , וניהלו מלחמה נגד הגרמנים , הפולנים והיהודים כאחד . במשך השנים 1942 — 1943 חיסלו הלאומנים הקיצונים של מחנה באנדרה ("באנדערובצי") את שאר הקבוצות הפרטיזניות האוקראיניות שהיו ליברליות או דימוקרטיות יותר . (למשל — את קבוצת בולבה , בווהלין ) ומאותו זמן עמדו שטחי יערות ווהלין וגליציה תחת שלטונם .

... 20. ד״ר ואכמן יוסף. ממנהיגי "פועלי־ציון ימין" בגליציה. עם כניסת הגרמנים ללבוב עבר לווהלין ולא נודע דבר •על גורלו.

... בחיים הצבוריים־הלאומיים של יהדות גליציה , שהיתה נתונה קודם , בימי שלטון אוסטריה ומושלי המחוזות הפולנים , להשפעתה ומרותה של ברית המתבוללים וחצרות ה״אדמו״רים" . הוקמה רשת חנוך לאומי , נוסד העתון "חווילה " ומוסדות עזרה הדדית . ד״ר רינגל היה יחד עם ד״ר ליאין רייך מן העומדים בראש התנועה הציונית , שהצליחה לכבוש לה את הלבבות בקרב המוני העם בתקופה שבין שתי המלחמות . הוא השתתף כנציג יהודי גליציה במשלחת היהודית שהגישה את עצומותיה לפני ועידת־־השלום בפריז ובוורסייל׳ ( 1919 ) , אחרי מלחמת העולם הראשונה . היה ציר הקונגרס הציוני , חבר הועד־הפועל ובית־הדין של הקונגרס . בשנת 1922 נבחר לסינט הפולני בעיר מולדתו , סטרי . בכניסת הסוביטים ללבוב , בספטמבר 1939 , כשנאסרו עסקנים ציונים בלבוב , עזב ד״ר רינגל את העיר ונסע לווהלין . לפי השמועה ישב ע״י רובנה ומאז נעלמו עקבותיו . ...