Jews

... המלחמה הביאה להחמרת התנאים הכלכליים ובמיוחד סבלו היהודים בגלל הקשיים במסחר עם שטחי שלזיה ופרוסיה. ...

המועצה הלאומית ראתה בדאגה של רבים מן היהודים הצטרפו לפולנים, ופנתה ב־13 במאי 1848 בכרוז מיוחד אל היהודים, בו הצביעו על העובדה שבמאורעות האחרונים הושיטו הפולנים ליהודים יד־ אחור. וכי פולין קיבלה אותם בזרועות פתוחות כשגורשו מגרמניה ומשאר ארצות. בפטיציה שהגישו לקיסר, דרשו להעניק ליהודים זכויות שוות ליתר

מלבד הבעיה בדבר הבתים, המגרשים והאחוזות שנרכשו ע״י היהודים בשנים 1848 — 1851, נתעוררה שאלה חמורה כיצד להתגבר על הצפיפות ברובעים היהודיים, שבשנים 1821 — 1870 עלה בהם שכר־הדירה ב־317% לעומת 86% במרכז־העיר 6 א). העיריה התנגדה לכניסת יהודים לרחובות העיר, למרות המלצתה של הנהלת־המשטרה על ביטול הרובע היהודי. אכן, כל הענין היה תלוי ביחסו של הנציב אגנור גולוחובסקי. ...

... בניגוד לשאיפות התמזגות היהודים בעם הפולני קמה בשנות השמונים תנועה אנטישמית בולטת בקרב העם הפולני. במושב הסיים הגליצאי של 1880 — 1881 הכניס הציר הפולני תיאופיל מירונוביץ הצעה, לצמצם את שווי־הזכויות של היהודים. הועדה שדנה בהצעתו, הכניסה בה תיקון שצריך להגביל את הזכויות והסמכות של הקהלה היהודית. הצעת הועדה נתקבלה פה אחד ע״י הסייס. ...

מזומנים . "קונטריבוציה תצי ל ממוות" היתר . סיסמ ת הימים ההם . ביזמה עצמית נוסדו ועדים אזרחיים בכל רובעי העיר , למען קבץ את הסכום הדרוש . היהודים מהרו לסלק את תרומתם . בימים הראשונים נזדנבו לפני־ משרדי הועדים תורים אריכ-ם של הבאים לשלם , מי שהביא סכום גדול ומי שחרם סכום סמלי של ח״י רובלים . הועדים קבלו מן התורמים שלא היו בידם כסף מזומן גם חפצי כסף וזהב , שעונים , תכשיטים , מנורות , טבעות קידושין וכד׳ . אירע גם שפולנים נוצרים הביאו תרומתם , על־פי רוב — בעילום־שם . ...

... ומשול"ש שנקטו בהם גם לגבי יחסי־גומלין בין יהודים ופולנים, יהודים ואוקראינים, פולנים ואוקראינים ובו,. לאנשי המשטרה היהודית ובמידה ידועה גם לפקידי המועצה היהודית (חברי ה״יודנראט", פקידי משרד־ האספקה ועוד) הוענקו זכויות־יתר, כגון: חסינות הדירות, זכות תנועה חפשית ברחובות, מבלי חשש להילכד לעבודת־הכפיה, מנות־מזון נוספות וכד׳ ומאידך, לא קיבלו פקידי המשטרה והקהילה משכורת קבועה תמורת עבודתם, ויוקר החיים האמיר מיום ליום. כתוצאה מכך ניצל חלק מן העובדים את עמדתו הרשמית למטרות בצע ועושק. בתעודות־העבודה היתה הגנה פורמאלית מפני החטיפות לעבודת־כפיה המשוטטות בעיר ושאר נגישות; אכן, גם בין פקידי הקהילה היו דירוגי "זכויות" ונוצרו ביניהם "הבדלי מעמדות". בני השכבה העליונה היו חברי המועצה ומנהלי־המחלקות. את השכבה הבינונית היו הפקידים הגבוהים שהיו ברשותם תעודות־עבודה "קשות" (כרטיסי־נייר קשה, או תעודות מכורכות), בעוד שהפועלים והעובדים הזמניים החזיקו אישורי־עבודה "רכים" (פתקים של נייר פשוט׳ לא מודפס, אלא כתובים במכונת־כתיבה או בעט). מעמדות אחרים בעלי־פריבילגיות היו ...

בדרך־ההגבלות, ההתנפלויות בחוצות, העלבונות, ההכאות והחטיפות רצו הגרמנים להפיל חתיתם על התושבים הנוצרים הבלתי־יהודים, וביחוד על היהודים. בשיטות של דירוג הפליה בזכויות ורדיפות השתדלו למנוע התפתחות של רגש־סולידריות ושיהוף־גורל בין הנרדפים. העבד האוקראיני הרגיש עצמו עליון על העבד הפולני, הנרדף ושפל ממנו — ושניהם יחד ראו עצמם אריסטוקרטים ,.אריים" לעומת היהודים. את רגש־הבוז ליהודים הגבירו הגרמנים בהסתה מתמדת בעתונות, במודעות ועתוני־קיר, בהצגות ותערוכות, בשירים וברדיו. באמצעות העתונות בלבוב ...

אחרי האקציה שנערכה באוגוסט 1942 והידיעות שהגיעו מן הערים ביהוד מוארשה, ברור היה לכל ׳ שהגרמנים זוממים להשמיד את כל היהודים בפולין . אז קמו נסיונות ראשונים לארגון תנועת מרד בקרב האוכלוסיה היהודית . אך הקשיים היו גדולים מאד . רבים ממנהיגי המפלגות היהודיות ותנועות הנוער נעדרו׳ חלקם ברחו לרוסיה וחלקם נהרגו בידי הגרמנים . המחתרת הפולנית בלבוב היתה חלשה ביותר , כיוון שלא ישבו בה פולנים בלבד ׳ אלא אוכלוסיה מעורבת של פולנים ואוקראינים . הגירה עצומה מן הכפרים וערי־ השדה בימי השלטון הסובייטי הגדילה את האוכלוסיה האוקראינית . היטב זכרו עוד האוקראינים את הרדיפות והנגישות של השלטון הפולני לפני 1939 ׳ והמדיניות הגרמנית הצליחה להגביר את שנאתם לפולנים . גם בתוך המחתרת בלבוב היה הרוב המכריע למפלגות הימניות , שדחו כל שיתוף פעולה עם היהודים . לפיכך אפשר היה ליהודים ׳ לבוא במשא־ומתן רק עם ארגוני המחתרת הפולנית מן המחנה הדימוקראטי או השמאלי , שכוחם בגליציה המזרחית היה מעט מאד . המחתרת האוקראינית ארגנה קבוצות פרטיזניות בגליציה המזרחית ׳ אך רובן השתייכו למחנה סטיפן באנדרה , וניהלו מלחמה נגד הגרמנים , הפולנים והיהודים כאחד . במשך השנים 19 ...

... בולט ת — העדר ם ש ל יהודי ם ברחובות. והר י עו ד "בנ י הע ם הנבחר" התחבא ו במאדרותיה ם מפח ד זעמ ו ...

א זבא ההפקודה: "להפקד!" ה״אונטרשטורמ־ פיהרר" רוקיטו׳ סגנ ו ש ל מפקד המחנה׳ נגש אלינו. קולאנקו הולך לקראתו ומוסר לו דין־וחשבון על מהלך העבודה. ארבעה יהודים — מודיע הוא — ברחו בזמן לכתם לעבודה, רוקיטו, טיפוס של "פלדפבל" פרוסי בעל פרצוף אדום ועיניים קטנות ערמומיות. מתחיל לצרוח כחיה פצועה ועל שפתיו עולה קצף. הוא נותן פקודה לאנשי ה־ס.ם. להקיף אותנו ולהיות מוכנים לפתוח אש. הוא שולף את אקדוחו, הולך בין השורות׳ ומסתכל במבטו הפראי לתוך עיני היהודים העומדים. ברמיזה סדיסטית הוא קורא מתוך השורות לשלשים וחמשה יהודים. הוא מסדר אותם בשורה אחת באמצע הככר ונותן להם את הפקודה לפנות אחורה. ואחר־כך הוא התחיל לירות בקדקדו של כל אחד מהם׳ בעשותו רק הפסקות קטנות לשם טעינת האקדח. שלושים וחמשה יהודים נפלו מתבוססים בדמם אחד אחרי השני.. . ...