the camp

הננו יושבים כך שעתיים. לבסוף, באחת עשרה בא מפקד המחנה ה״אונטרשטורמפיהרר" ולהויז. ראינו אותי לעתים קרובות בעיר, כי הגיטו הרשמי עוד לא היה קיים אז. פחדו מפניו פחד מות. שחום, נמוך־ קומה, בעל גוף מוצק ומצח שקוע. הוא עומד במרחק כמה מטרים מאתנו ומקבל רפורט מאנשי ה־ס.ס. הוא משוחח אתם ומצטחק. דומה לאדם נורמלי ואלגנטי בעל לב ונשמה. אולם בגשתו אלינו קבלו פניו * הבעה של חיה רעה. בעיניו השקועות עמוק בחוריהן הודלקו נצוצות אכזריים, ועל שפתיו התחיל מרחף חיוך סאדיסטי לגלגני... ...

א זבא ההפקודה: "להפקד!" ה״אונטרשטורמ־ פיהרר" רוקיטו׳ סגנ ו ש ל מפקד המחנה׳ נגש אלינו. קולאנקו הולך לקראתו ומוסר לו דין־וחשבון על מהלך העבודה. ארבעה יהודים — מודיע הוא — ברחו בזמן לכתם לעבודה, רוקיטו, טיפוס של "פלדפבל" פרוסי בעל פרצוף אדום ועיניים קטנות ערמומיות. מתחיל לצרוח כחיה פצועה ועל שפתיו עולה קצף. הוא נותן פקודה לאנשי ה־ס.ם. להקיף אותנו ולהיות מוכנים לפתוח אש. הוא שולף את אקדוחו, הולך בין השורות׳ ומסתכל במבטו הפראי לתוך עיני היהודים העומדים. ברמיזה סדיסטית הוא קורא מתוך השורות לשלשים וחמשה יהודים. הוא מסדר אותם בשורה אחת באמצע הככר ונותן להם את הפקודה לפנות אחורה. ואחר־כך הוא התחיל לירות בקדקדו של כל אחד מהם׳ בעשותו רק הפסקות קטנות לשם טעינת האקדח. שלושים וחמשה יהודים נפלו מתבוססים בדמם אחד אחרי השני.. . ...