Banderovtsi

בראשון באוגוסט 1941 יצא החוק על סיפוח גליציה־המזרחית אל ה״גנרלגוברנמנט״ בתור מחוז גליציה (דיסטריקט גאליציען). החוק הכזיב מאד את האוקראינים, אשר סמכו על התעמולה הנאצית ובטחו כי הגרמנים יעזרו ם לייסד מדינה אוקראינית "אחת, בלתי־מחולקת, חפשית ורבונית". הגרמנים החזיקו במנהיגי הלאומנים האוקראינים וכלאום. ביניהם נאסר גם ראש הלאומנים האוקראינים הקיצונים, האטאמאן סטיפן בנדידה (3 ז 86 מ 83) הוא נשלח למחנה ריכוז ושוחרר רק אחרי מפלת גרמניה. בני־מפלגתו (הם נקראו ונקראים בשם "בנדירובצי") הלכו במחתרת ויצרו גדודים פרטיזניים למלחמה בגרמנים. גליציה המזרחית היתה מלאה מהם. אך עם מלחמתם בגרמנים השמידו גם ביהודים. חלק גדול של ההמון האוקראיני — ביחוד מן האכרים — נגרר אחרי בנדירה, בעוד שהאינטליגנציה האוקראינית נתפצלה למגמות פוליטיות שונות: חלק שיתף פעולה עם הגרמנים, חלק הלך

... חלשה ביותר , כיוון שלא ישבו בה פולנים בלבד ׳ אלא אוכלוסיה מעורבת של פולנים ואוקראינים . הגירה עצומה מן הכפרים וערי־ השדה בימי השלטון הסובייטי הגדילה את האוכלוסיה האוקראינית . היטב זכרו עוד האוקראינים את הרדיפות והנגישות של השלטון הפולני לפני 1939 ׳ והמדיניות הגרמנית הצליחה להגביר את שנאתם לפולנים . גם בתוך המחתרת בלבוב היה הרוב המכריע למפלגות הימניות , שדחו כל שיתוף פעולה עם היהודים . לפיכך אפשר היה ליהודים ׳ לבוא במשא־ומתן רק עם ארגוני המחתרת הפולנית מן המחנה הדימוקראטי או השמאלי , שכוחם בגליציה המזרחית היה מעט מאד . המחתרת האוקראינית ארגנה קבוצות פרטיזניות בגליציה המזרחית ׳ אך רובן השתייכו למחנה סטיפן באנדרה , וניהלו מלחמה נגד הגרמנים , הפולנים והיהודים כאחד . במשך השנים 1942 — 1943 חיסלו הלאומנים הקיצונים של מחנה באנדרה ("באנדערובצי") את שאר הקבוצות הפרטיזניות האוקראיניות שהיו ליברליות או דימוקרטיות יותר . (למשל — את קבוצת בולבה , בווהלין ) ומאותו זמן עמדו שטחי יערות ווהלין וגליציה תחת שלטונם .