Polish underground movement

ד״ר סטניסלברוּף וויקטור חיות השתתפו החל משנת 1880 בתנועות המחתרת הפולנית. בשנת 1897, כשפרופסור מיכאל בובז׳ינטקי (1:ז31 םץ2 ז808), יי״ר ועדת החינוך בגליציה, הנהיג תלבושת־חובה לתלמידי הגימנסיות ובתי־הספר הריאליים, התארגנו הסטודנטים הפולנים, וכדי להדגיש את האופי הלאומי בתלבושת החליטו לחבוש כובע לאומי "בטורובקה". ביעד המארגן היה גם ויקטור חיות שהורחק מהגימנסיה בשל כך. בשנים 1902 — 1904 אורגנה מחתרת פולנית על ידי מאקס לנדוי מברודי. הארגון הוציא־לאור והפיץ כתב־עת בלתי־ליגלי בשם "דבר החופש הפולני" (0^5100ס151ס ק0מ1ס^\\), בשבת 1892, כשביקר הקיסר פרנץ־יוזף בלבוב, לכלכו לנדוי ותא המחתרת שתחת פיקודו, את הכרוזים של מושל העיר, אשר קראו את תושבי העיר לקבל את פני הקיסר. לנדוי נאסר אז על־ידי המשטרה. ...

אחרי האקציה שנערכה באוגוסט 1942 והידיעות שהגיעו מן הערים ביהוד מוארשה, ברור היה לכל ׳ שהגרמנים זוממים להשמיד את כל היהודים בפולין . אז קמו נסיונות ראשונים לארגון תנועת מרד בקרב האוכלוסיה היהודית . אך הקשיים היו גדולים מאד . רבים ממנהיגי המפלגות היהודיות ותנועות הנוער נעדרו׳ חלקם ברחו לרוסיה וחלקם נהרגו בידי הגרמנים . המחתרת הפולנית בלבוב היתה חלשה ביותר , כיוון שלא ישבו בה פולנים בלבד ׳ אלא אוכלוסיה מעורבת של פולנים ואוקראינים . הגירה עצומה מן הכפרים וערי־ השדה בימי השלטון הסובייטי הגדילה את האוכלוסיה האוקראינית . היטב זכרו עוד האוקראינים את הרדיפות והנגישות של השלטון הפולני לפני 1939 ׳ והמדיניות הגרמנית הצליחה להגביר את שנאתם לפולנים . גם בתוך המחתרת בלבוב היה הרוב המכריע למפלגות הימניות , שדחו כל שיתוף פעולה עם היהודים . לפיכך אפשר היה ליהודים ׳ לבוא במשא־ומתן רק עם ארגוני המחתרת הפולנית מן המחנה הדימוקראטי או השמאלי , שכוחם בגליציה המזרחית היה מעט מאד . המחתרת האוקראינית ארגנה קבוצות פרטיזניות בגליציה המזרחית ׳ אך רובן השתייכו למחנה סטיפן באנדרה , וניהלו מלחמה נגד הגרמנים , הפולנים והיהודים כאחד . במשך השנים 1942 — 1943 חיסלו הלאומנים הקיצונים של מחנה באנדרה ("באנדערובצי") את שאר הקבוצות הפרטיזניות האוקראיניות שהיו ליברליות או דימוקרטיות יותר . (למשל — את קבוצת בולבה , בווהלין ) ומאותו זמן עמדו שטחי יערות ווהלין וגליציה תחת שלטונם .