Eastern Galicia

... החכירה לשותפים קופלר וטוביה שטיינסברג את הכנסות המס בגליציה המזרחית תמורת תשלום שנתי של 194.409 פלורין. מס זה העיק מאד על האוכלוסיה היהודית וחוכרי־המשבה (לעכנרסאכטער) היו שנואים על ההמונים בגלל אכזריותם ובגישותיהם. ...

... מאורעות הימים גרמו, כנראה, שהיהודים הרגישו כי מצבם הולך ומתמוטט. פורענות נוספת קפצה על גליציה המזרחית ביולי—ספטמבר 1848, בפרוץ מגפת חולי־רע שחלו בה 843 איש בלבוב בלבד, מהם מתו 371. המצב הכלכלי הורע והמסחר ירד פלאים. קמה שאיפה לעזוב את גליציה ולהגר לאמריקה. בר3 ביוני 1848 פורסם ב״צענטראל ארגאך בוינה כרוז מלבוב הקורא לתמוך במפעל ההגירה. שאיפת ההגירה באה, ...

... בסוף אוגוסט 1914 כבשו הרוסים כמעט את כל גליציה המזרחית והגיעו עד לבוב. ב־30 באוגוסט 1914 קבלו השלטונות האוסטריים פקודה לעזוב את העיר ואתם יחד ברחו גם 16.000 יהודים. בעיר נשארו רק

... (דו״ח אל שלטונות האוסטריים על התניעה הלאומית בגליציה המזרחית בשנת 1863 , של הסופר הפולני קאצקובסקי שהיה סוכן של הממשל האוסטרית) . ...

... יאנובסקא בית־בישול בירה והיה מגדולי חוכרי־האחוזות בגליציה המזרחית. היה לו בן, ר׳ מאיר, שבנעריו היה עלוי, תלמידו של הרב ר׳ אהלנברג ור׳ יוטס, ובחשאי למד גם לימודי חול ורכש לו ידיעות נרחבות ביוונית ולטינית, עד שהיה מסוגל להקריא ...

... אך הגרמנים לא חיכו עד שיתחילו האוקראינים לפרוע פרעות ביהודים. הכנית־החבלה היתה מוכנה אצלם חדשים אחדים מראש, לפני פרוץ המלחמה הגרמניו־רסובייטית. התכנית נערכה עובדה בישיבות של היטלר ומקורביו, ובהתיעצות משותפת של באי־ כה הס״ס, הגיסטאפו והמטה הצבאי העליון. בישיבות הללו קבעו כי צריך לארגן ארבע "פלוגות־השמדה" (ת0קקגת831:29ח£1) שתפקידן להכרית את היהודים בכל השטחים שייכבשו מרוסיה הסובייטית. בגליציה המזרחית פעלה ״פלוגה ג׳״. 06קקג1ז$3£29מ£1 ...

... פרנס ע״י הגרמנים. סיבת הדבר היתה — לפי דברי מחברי הזכרונות ושמועות שנפוצו אז בעיר — סירוב לספק לגרמנים את מכסת הפועלים שדרשו ממנו לעבודת חכפיה. ד״ר פרנס הובל לבית־הכלא שברחוב לונצקי והומת ביריה בחצר בית־הסוהר. את מקומו מלא ד״ר רוטפלד, עסק ן ציוני וחבר הועד־הפועל הציוני בגליציה המזרחית, אך הוא מת במחלה אנושה בפברואר 1942. אחריו היה לנשיא ד״ר הנריק לנדסברג׳ עורך־דין מפורסם, מי שהיה עסקן ציבורי וחבר פעיל ב״בני־ברית" לפני המלחמה. גם הוא לא כיהן במשרתו זמן רב, ונרצח ע״י הגרמנים בספטמבר 1942. הנשיא הרביעי׳ ד״ר אברזון (תו 61-801 נ £1) איש הגון אך חסר־ אונים והשפעה, מילא את תפקידו עד אשר הוציאוהו הגרמנים להורג יחד עם שאר חברי הועד בפברואר 1943.

בראשון באוגוסט 1941 יצא החוק על סיפוח גליציה־המזרחית אל ה״גנרלגוברנמנט״ בתור מחוז גליציה (דיסטריקט גאליציען). החוק הכזיב מאד את האוקראינים, אשר סמכו על התעמולה הנאצית ובטחו כי הגרמנים יעזרו ם לייסד מדינה אוקראינית "אחת, בלתי־מחולקת, חפשית ורבונית". הגרמנים החזיקו במנהיגי הלאומנים האוקראינים וכלאום. ביניהם נאסר גם ראש הלאומנים האוקראינים הקיצונים, האטאמאן סטיפן בנדידה (3 ז 86 מ 83) הוא נשלח למחנה ריכוז ושוחרר רק אחרי מפלת גרמניה. בני־מפלגתו (הם נקראו ונקראים בשם "בנדירובצי") הלכו במחתרת ויצרו גדודים פרטיזניים למלחמה בגרמנים. גליציה המזרחית היתה מלאה מהם. אך עם מלחמתם בגרמנים השמידו גם ביהודים. חלק גדול של ההמון האוקראיני — ביחוד מן האכרים — נגרר אחרי בנדירה, בעוד שהאינטליגנציה האוקראינית נתפצלה למגמות פוליטיות שונות: חלק שיתף פעולה עם הגרמנים, חלק הלך

... והנה התחילו גם פירמות גרמניות פרטיות להת־ עניין בשוק הזול של עבודה יהודית שבלבוב, ויסדו בה סניפים. בית־המלאכה הגדול ביותר נוסד בידי שוורץ, הפירמה מברלין, והקיף גוש בתים גדול ברחוב מרטין (המספרים 3, 5, 7, 9, 11). שם עבדו בשלוש משמרות כ־3000 יהודים. אחת ממחלקות ה״תוצרת" הראשיות במוסד היתה לתיקון ועיבוד הבגדים שנשלחו לשם מכל גליציה המזרחית על־ידי הס.ס. היו בגדי יהודים שנהרגו באקציות־ההר ג שבצעו הגרמנים. את החליפות המחודשות, המטוהרות והמתוקנות שלחו אחר־כך לגרמניה עבור מוסדות־צדקה גרמניים, ביהוד ל־״מפעל עזרת החורף״ — "ווינטער־הילפס־

... ת . אך הקשיים היו גדולים מאד . רבים ממנהיגי המפלגות היהודיות ותנועות הנוער נעדרו׳ חלקם ברחו לרוסיה וחלקם נהרגו בידי הגרמנים . המחתרת הפולנית בלבוב היתה חלשה ביותר , כיוון שלא ישבו בה פולנים בלבד ׳ אלא אוכלוסיה מעורבת של פולנים ואוקראינים . הגירה עצומה מן הכפרים וערי־ השדה בימי השלטון הסובייטי הגדילה את האוכלוסיה האוקראינית . היטב זכרו עוד האוקראינים את הרדיפות והנגישות של השלטון הפולני לפני 1939 ׳ והמדיניות הגרמנית הצליחה להגביר את שנאתם לפולנים . גם בתוך המחתרת בלבוב היה הרוב המכריע למפלגות הימניות , שדחו כל שיתוף פעולה עם היהודים . לפיכך אפשר היה ליהודים ׳ לבוא במשא־ומתן רק עם ארגוני המחתרת הפולנית מן המחנה הדימוקראטי או השמאלי , שכוחם בגליציה המזרחית היה מעט מאד . המחתרת האוקראינית ארגנה קבוצות פרטיזניות בגליציה המזרחית ׳ אך רובן השתייכו למחנה סטיפן באנדרה , וניהלו מלחמה נגד הגרמנים , הפולנים והיהודים כאחד . במשך השנים 1942 — 1943 חיסלו הלאומנים הקיצונים של מחנה באנדרה ("באנדערובצי") את שאר הקבוצות הפרטיזניות האוקראיניות שהיו ליברליות או דימוקרטיות יותר . (למשל — את קבוצת בולבה , בווהלין ) ומאותו זמן עמדו שטחי יערות ווהלין וגליציה תחת שלטונם .

א תשת י האקציו ת האחרונו ת ניהל הגנרל קאצמאן, שחז ר ללבו ב — כנראה, מפעולותי ו בערי־השד ה ש ל גליצי ה המזרחית׳ שג ם ש ם עמ ד ברא ש פעולות" ההשמדה. מכיוו ן שהגנר ל סטרו פ הי ה "עסוק" בוארש ה הח ל מה־17 לאפרי ל 1943 חז ר קאצמא ן ללבו ב כד י לסיי ם א ת מעשיו, אחר י סיו ם משימת ו הכי ן קאצמא ן א ת "הדו״ח הסופ י ע ל פתרו ן השאל ה היהודי ת בגליציה" והגיש ו ל״מפק ד העליו ן ש ל הס.ס. והבולש ת בארצות" המזרח׳ הגנר ל קריגר׳ א ו ממלא־מקומ ו בקראקא" הדו״ח מכי ל למעל ה מ־60 עמו ד בכתב־מכונה, וב ו תצלומי ם רבים, והו א נחת ם ביד י קאצמא ן ב־30 ליונ י 1943. אחר י מפל ת גרמני ה נספ ח הדו״ח א ל אוס ף המסמכי ם ש ל בית״הדי ן הבינלאומ י בנירנבר ג שב" 1947 — 1946 ד ן א ת פושעי־המלחמ ה הראשיים. ואש ר לקאצמא ן עצמ ו — נעלמ ו עקבותיו. כת ב ש ל השבועו ן היהודי״הגרמנ י "אויפבוי" היוצ א בניו־יורק זנ ) הבי א ידיע ה שקש ה עדיי ן לעמו ד ע ל אמיתותה, כ י קאצמא ן נמצ א בקאהיר, בחסות ו ש ל המופת י חג׳ אמי ן אל" חוסייני. ...

... המחנה היאנובי נועד למטרות שונות: בעיקרו היה מחנה לעבודת־כפייה ליהודים, וגם לפושעים לא־יהודים. שנית — מחנה־השמדה של יהודי לבוב וגליציה המזרחית. מטרתו השלישית — היתה להיות מחנה־מעבר: עשרות אלפי יהודים עברו דרכו. בו היתה תחנת המבחן והסלקציה — מי למוות ומי לעבודה, מי להרוג במחנה ומי ל״טרנספורט" אל מחנה־המוות בבלזץ. הטרנספורטים הראשונים מערי־ השדה החלו מגיעים אל המחנה היאנובי באביב 1942. בראשית אפריל 1942 הגיע טרנספורט גדול מגרודק־ יאגיעלונסקי הסמוכה ללבוב. במאי ויוני 1942 — מפשמישל, ביולי 1942 — מדרוהוביץ וכר. באותו זמן התחילו באים גם טרנספורטים מן החלק הדרום־ מזרחי של גליציה: קולומיאה, קוטוב, סטניסלאבוב, דולינה, דעלטין וכר. ...

... 44. ל״ר קלאפט צציליה. יסדה וניהלה רשת של בתי־ספר מקצועיים לבנות בגליציה המזרחית. ״אמא של יהודי גליציה״ — כונתה בעתונות היהודית בניו־יורק, בזמן בקורה לפגי המלחמה, ולא היה משום גוזמה יתרה בכינוי זה. מאות ואלפים מבנות ישראל רכשו מקצוע ומשלח־יד במוסדותיה. אשה אצילה, בעלת תרבות רמה, סגולות וכשרונות נעלים בתור פדגוגית, רכשה אמון ואהבה בחוגים רחבים של הצבור בגליציה. בימי שלטון האימים של הגרמנים בלבוב אפשר היה לראותה בכל יום ויום במחלקת הסעד לנצרכים שברחו משמוטשא 1. בתוך ים חעוני והסבל, חולה ותשושה, לא עזבה את משמרתה כמעט עד הרגע האחרון. הוצאה להורג בקיץ 1942. לפי השמועה, נורתה בדרך ל״גבעת החולות" בהתנגדותה למרצחים שהובילוה לקבר־האחים. ...

מהודרים, חפצי אמנות ותמונות, או חביונות קפה וביצי אלתי ת ושאר מעדנים אשר מכבר אזלו־מן השוק. ואע״ם שבאופן רשמי היה משרד־האספקה חייב למלא רק דרישות משרדים גרמניים או באי־כוחם, אוי היה לפקיד שלא מיהר למלא את הבקשות הפרטיות של הגרמנים, שביחוד הרבו בהן פקידי הבולשת, הס.ס. או הגיסטאפו. ראש משרד־האספקה, אגיד, סירב פעם לספק לפקידי המשטרה הגרמנית אילו "הזמנות" פרטיות. למחרת הוזמן לבולשת באמתלא של ישיבה, ושם נורה. הגרמנים תירצו את דרישותיהם מן היהודים בהנחה ה״חוקית" כי כל ההון היהודי שבארצות הכיבוש הוחרם ע״י המדינה הגרמנית והוא נמצא בידי היהודים באופן ארעי בלבד, והם רשאים להשתמש בו רק משא־נו דרוש לגרמנים ׳• ) תוקף החוק הורחב לשטח של גל־ציה־המזרחית ע״פ הפקודה מ־7 באוגוסט 1941.