Municipality

... בשנת 1791 התחיל שוב המאבק בין היהודים והעיריה 20). במאי 1791 הגישו הסוהרים הנוצרים למועצת החצר בוינה הצעה 1) שהסוחרים היהודים יפוג מתוך־העיר לרחובות־מגוריהם; 2) לדרוש מסוחרים

... העיריה התנגדה לדרישות האגודות והדגישה שלפי התקנות פר 7 למאי 1789 נקבע שוויון היהודים עם הנוצרים בעניני מלאכה, כדבר מועיל לטובת הציבור. "היהודי הוא בעל יזמה וכישר־עבודה גדול, ותלונות האגודות הנוצריות יסודן בקנאה ועקשנות" 0).

... "המולדת המשותפת", התחיל המאבק הקשה למען שווי־הזכויות של היהודים. הקהילה היהודית, עם ירחמיאל מיזם בראש, הגישה מחדש פטיציות ובקשות בדבר הרחבת זכות־הבעלות על נכסים לכל התושבים היהודים. ב־11.11.1864 הגישה תזכיר מקיף 49 ב) בענין חיסול הרובעים היהודיים מפני שרב מספר המשכילים בעיר. העיריה הסתמכה שוב על סעיפי תקנות־העיר וגילתה עמדה אנטי־יהודית. הנציבות דרשה את חוות־ דעתה של המשטרה, שהיה דווקא לטובת היהודים. המשטרה ציינה שטענות העיריה עומדות בניגוד לציביליזציה ולרוח הזמן. תקנות־הממשלה שהיא מסתמכת עליהן שייכות לתקופה הקדומה. המשטרה הזימה גם את הטענה שהיהודים מתבדלים מן האוכל* וסיה הנוצרית. ההגבלות הן המכריחות אותם להתבדלות, וביטולן יביא רק תועלת למדינה, ויש להמליץ על מתן שווי־זכויות ליהודים. ...

שונה מזה היה מצבם של החנונים היהודים: הם עמדו במאבק קשה נגד העיריה בכל מקרה של בקשת רשיון־העברה מן הרובע היהודי אל מחוץ לתחום. בשנת 1851 העבירו שני סוחרים נכבדים את חנויותיהם מן הרובע היהודי, בהסתמכם על החוק המבטיח שוד־ זכויות לכל תושבי המונרכיה, אך שלטוגות־העיריה סגרו את חנויותיהם. הסוחרים פנו בערעור אל העיריה, והענין נדון ב־13 במרס 1851 בישיבת העיייה. חברי־ העיריה, שהיו ברובם סוחרים־מתחרים, ביקשו למנוע כל דיון במליאה. ראש־העיריה, יועץ־הגוברניון פון הופפלינגר־ברגנדורף, שיזם את הויכוח, דיבר לטובת ...