Stryi

ב־14 במאי 1772 נכנסו הפלוגות הראשונות של הצבא האוסטרי לפולין, מעבר לקרפטים והתקדמו לסטרי, נד 21 ביוני 1772 זזו חטיבות אוסטריה מגבול שלזיה ובמחצית ספטמבר "נכבשה" לבוב בלי שום התנגדות מצד העיר. הצבא הרוסי, שהחזיק כאן משנת 1764 פלוגות בפיקודו של הגנרל קמינסקי, מסר את העיר למפקד האוסטרי שרדר. ב־19 בספטמבר 1772 נכנסו האוסטרים בפיקודו של הגנרל האדיק ומיד נתמנה הרוזן אנטון פרגן (פערגען), שהיה שנים מספר ציר אוסטריה במאינץ ובלודון, למנהל האדמיניסטרציה בחבל החדש, שנקרא גליציה ולודומיריה. ב־4 לאוקטו- בר 1772 קבל בלבוב תפקיד של נציב (גוברנ״ור) בגליציה. לאחר ששלטונות אוסטריה ביצעו את הסי- דורים האדמיניסטרטיביים הראשונים 1), החליטו לערוך ב־29 בדצמבר 1773 חגיגות בכל הארץ, בהן ימסרו התושבים שבועת־אמונים לקיסרית ולממלכת אוסטיי ה לפי סדר ה: 1) הכמורה; 2) האצולה בעלת־הנכסים (פאסעסיאנאטא); 3) ערים; 4) עיירות וכפרים 5) קהילות יהודיות. בחגיגות שנקראו ..חאמאגיום" ("איי ד דער אונטערטאנ ס אונ ד וואסאלענטרויע") היה צריך כל אחד מהנ״ל להישבע שבועת אמונים לחוד. ...

... המשכילים התאספו גם בביתו של שי״ר ברחוב שפיטלנה, שחי אצל אביו ר׳ אהרן חיים רפפורט, שהיה תלמיד חכם והחזיק ישיבה לתלמידים שבאו מערי גליציה. אחרי שנשא את בתו של המלמד ר׳ אריה ליב 8), שנבחר אח״כ לרב בסטריה וידוע כבעל־מחבר "קצות החשו". אמו, צירל אטיל, שהיתה אשה עדינה וקראו לה "פנינת נשים", ואחיה אליהו ברדח השפיעו לא מעט על התפתחותו הרוחנית. בביתו הרצה שי״ר בפני חוג המשכילים במחקר תולדות ישראל. ...

... בשנת 1791 דרש הקיסר יוסף 11, לבטל לחלוטין את התלבושת היהודית. אולם הדבר לא הוגשם, כי בהשתדלות יהודי גליציה הגישו בעלי בתי־חרושת הנוצרים לאריגים ולקטיפה בוינה ובבוהמיה בקשות לממשלה, שבגלל המלאי העצום שהכינו לשנים, יש לדחות את ביצוע התקנה, כדי שלא תהרס התעשיה המעסיקה למעלה כד 11.000 איש. הגוברניון של אוסטריה־התחתית תמך בבקשה מתוך נימוק, שביצוע התקנה יהרוס תעשיה שלמה המעסיקה 250 מכונות יקרות. תחת לחץ זה ביטל הקיסר יוסף 11, את התקנה.

... תנ״ו (16%), ר׳ שמחה ב״ר משה יצחק, אב בחכמה ורך בשנים נתמנה לאב״ד בסטריא והגליל,

... מנהיגים של היהדות והתנועה הציונית בגליציה . בהנהגתו של ד״ר גרשון צ־פר , לאחר הפוגרום של 1918 , נפתחה הקופה חדשה בחיים הצבוריים־הלאומיים של יהדות גליציה , שהיתה נתונה קודם , בימי שלטון אוסטריה ומושלי המחוזות הפולנים , להשפעתה ומרותה של ברית המתבוללים וחצרות ה״אדמו״רים" . הוקמה רשת חנוך לאומי , נוסד העתון "חווילה " ומוסדות עזרה הדדית . ד״ר רינגל היה יחד עם ד״ר ליאין רייך מן העומדים בראש התנועה הציונית , שהצליחה לכבוש לה את הלבבות בקרב המוני העם בתקופה שבין שתי המלחמות . הוא השתתף כנציג יהודי גליציה במשלחת היהודית שהגישה את עצומותיה לפני ועידת־־השלום בפריז ובוורסייל׳ ( 1919 ) , אחרי מלחמת העולם הראשונה . היה ציר הקונגרס הציוני , חבר הועד־הפועל ובית־הדין של הקונגרס . בשנת 1922 נבחר לסינט הפולני בעיר מולדתו , סטרי . בכניסת הסוביטים ללבוב , בספטמבר 1939 , כשנאסרו עסקנים ציונים בלבוב , עזב ד״ר רינגל את העיר ונסע לווהלין . לפי השמועה ישב ע״י רובנה ומאז נעלמו עקבותיו . ...