Isaac Erter

ר׳ יעקב אורנשטיין, הצטרפו יצחק ארטר (1791 — 1851), שגר בלבוב בשנות 1816 עד 1819 כמורה לשונות, מתמטיקה והיסטוריה? יהודה־ליב פאסטור, שלמה־יהודה רפפורט ויהודה־ליב מיזם בן משפחה מיוחסת בלבוב, שהוציאה מנהיגי־קהל וראשי־יהדות ברייסין (מיזם יסד חברה לתמיכת צעירים שרצו ללמוד בגימנסיה וכן תלמידי רפואה 2)? ר׳ מרדכי־ צבי יאליש (אביו של זכריה־ישעיה יאליש, 1814 — 1852, שעבר אח״כ למינסק והיה מעוזריו של ד״ר לילינטאל) למדען ואיש־מדע? חיים לרנר, יליד לביב, חברם של יצחק ארטר ומאיר הלוי לטריס, ידען בשפות לועזיות. אחרי החרם שהוטל על חוג־ידידיו, עזב את לבוב ועבר לירוסלב והיה שם מורה. כתב מאמרים ותרגם לעברית את השיר "דער טאוכער" של שילר. ...

... בחסידים ואסר הדפסת ספרי־חסידות. למרות המרתו נשאר יהודי נאמן, התרועע עם המשכילים בלבוב והצטרף לחוגו של שי״ר. אח״כ נעשה בעל־תשובה וחזר לחיק היהדות. טרלא היה מורו של יצחק ארטר והשפיע עליו ללמוד רפואה. טרלא כתב מאמרים בקובץ "ירושלים" של נחמן פישמן, וסאטירה שנונה נגד החסידים בשם "יעלזו חסידים בכבוד" 4). ...

רשיונות לחסיד ר׳ יוסף בר׳ יעקב יצחק מלובלין לסדר מנינים בניגוד לחוק. מיזם היה מטבעו עקשן ואיש קנאי אך היה מוכן תמיד לעזור לידידיו המשכילים: יצחק ארטר, מאיר לטריס, נאטקיש, שמשון הלוי בלוך ונחמן פישמן ואחרים. מלבד ידיעותיו בתלמוד ומדרש הצטיין מיזם גם בידיעות כלליות. בשנת 1823 פרסם בקובץ "הצפירה" של לטריס, מאמר "על דבר סבת העדר החכמות האנושיות בבני עמנו" ובו בקורת קשה על יהודי פולין, "המבזים בחכמות האנושיות". מאמר זה עורר את רגזם של האדוקים וגם בחוגי המשכילים התרעמו על לטריס שפרסם את דבריו הקשים של מיזם. ממשפחת מיזם אוהדי ההשכלה יש להזכיר את פישל מיזם אוהב לשון וספר עברי. הוא הוציא לאור את "לישראל לשון וספר עברי. הוא הוציא לאור את "לישרים תהלה" של רמח״ל. הסופר מאיר הלוי לטריס, התגורר בלבוב בשנים 1826 — 1836 כתלמיד האוניברסיטה ועמד בקשרים עם חוג־המשכילים והתידד במיוחד עם מיזם. ...

... בלבוב התקיימה קבוצת משכילים. י״ל מיזס, העשיר וחפשי בדעות; בנימין צבי נטקים, שנקרא בפי האדוקים בשם "נביא השקר", מפני שהטיף להשכלה בהוכחות מספרי הנביאים; יצחק ארטר; שלמה־יהודה ליב רפפורט וכר. כדרך המשכילים, היו מתאספים ומבקרים את ההזיות של החסידים שנתרבו אז בגליציה ואת בעדותם של הרבנים והתורנים, והיו מושכים אחריהם את הבחורים חובשי בית־המדרש ומעוררים אותם לחקור בחכמה, ללמוד תנ״ך ודקדוק, לשונות־ לעז וקריאת ספרי השכלה. הם העמידו תלמידים הרבה בלמדם חנם אין־כסף את כל התאבים לתבונה. ...

הד״ר יצחק ארטר (1791—1851), בן דורו של יוסף פרל, עוד עלה עליו בשטח הסאטירה. באחת הסטירות שלו, "חסידות והכמה", התלוצץ בחסידים, אשר "כבהמה בבקעה" ילכו וימשכו אחרי ה״רביים" וה״צדיקים" המתעים בערמומיותם ונכליהם. תרופה למחלת החסידות מצא פרל במדעים. אך גם על המשכילים המתבוללים הרים את שוט לשונו. יצחק ארטר התלוצץ גם על חזני ישראל המוציאים ערב־רב של קולות בלי הרמוניה, השואגים כלביאים ותומכים בבהונות ידיהם את קני צואריהם, המרמים את הבריות בצדקתם המדומה ושותים יי״ש בחברת אנשים ריקים ופוחזים ועם נשים שחקניות, וגם "יין רקח ירוו ומעדנים ישבעו על כל כבוד חופה ובהמול בשר ערלה". בקורת זו נמתחה לא על "בעל התפלה" הפשוט, העממי, המבקש רחמים על שולחיו בקול חנוק מדמעות ובלב תמים ונאמן עם אללים, וגם לא על החזן היודע פרק בנגינה והוא שר עם מקהלה ...