Belzec

... פקד שימש לגרמנים הזדמנות ל״טיהור" נוסף, וכ־5000 איש "בלתי־ינחוצים" נשלחו להורג. שרידי הניצולים מן ה״טיהור" חולקו לשני סוגים: בעלי הציון או מ קבלו את הדירות הטובות שבגיטו, בבתי־החומה אשר שם, שנהפכו לבתי־קסרקטין, ועל כל בית ציון הפלוגה הדרה בו, המוסד בו עובדים אנשיה, וכר. חסרי הנ״ל נעשו, מאות ה שעה, מיותרים ונרדפים. למגוריהם נועדו הביקתות וסוכות־החמר, וכל חייהם כמו היו בלתי־חוקיים, בכל פעם שערכו הגרמנים חיפושים בגיטו ("פילוי") הוציאו מהם רבים — להורג. האקציה הגדולה ביותר היתה ב־5, 6׳ 7 לינואר 1943, ונרצחו בה כ־15000 איש. הפעם עשו הגרמנים שמות גם בקרב פקידי המועצה היהודית. לפני האקציה יצא הצוו לכל פקידי המועצה להתאסף בבית־הקהילה, ומשנאספו — פרצו הגרמנים לבית והוציאו ממנו את הפקידים • אשר הובלו למחנה־המות בבלזץ או אל המחנה היאנובי. זמן קצר אחרי זאת (כנראה, ב־4 בפברואר 1943) ציוו הגרמנים על חברי המועצה היהודית (בוועד המועצה היו עוד אז 12 איש) להתייצב למפקד. אחדים צייתו והופיעו, יתרם הסתתרו. אחדים מאלה שהופיעו — נרצחו, ביניהם: ראש המועצה היהודית ד״ר אברזון וחבריו ד״ר מרצלי בובר, ד״ר קימלמן, חיגר ועוד. אחדים נשלחו למחנה היאנובי, ביניהם שמעון אולם, אשר הועבר אחר־כך למחנה דכאו, ושם מת. אותם שהצליחו להסתתר — רובם נתפסו לאחר זמן והגרמנים הרגום. כזה היה גורלם של שני חברי הוועד שהסתתרו בשכונות ה״אריות"׳ ד״ר שרצר וד״ר ליב לנדאו. הגרמנים גילו את מקום מחבואם (כנראה, הסגירום שכניהם ה״אריים"), הביאום לבית־הסוהר היהידי בגיטו, ממנו הוציאום להורג. הרופא והבר הועד

... יו ומסותיו שנתפרסמו בפולנית ("עין בעין", "אצילי הגזע הטהור" ועוד), זכו לפרסום רב ולסערת תגובות בעתונות הפולנית. השתתף בקביעות גם ב״היינט״. בשנת 1937 קיבל בקרק תואר ד״ר על חיבורו על אוסקר וויילד. בשנות הכיבוש הסובייטי (1941 — 1939) תירגם לאידיש את שיריו של המשורר האוקראיני־סובייטי פבלו טיצינה. ביולי 1941, עם כניסת הגרמנים ללבוב, עזב אימבר, שהיה ידוע בפעילותו האנטי־נאצית, את לבוב ויחד עם אשתו עבר ליז׳רז׳אני, ע״י זלוצוב, מקום מגורי חותנו. משם עבר לזלוצוב עיר מולדתו והסתתר תחת השם וייס. יהודי זלוצוב דאגו למשורר בן־עירם, העסיקוהו בטיפול בחולים בביה״ח היהודי, שגיסו, ד״ר הרצ׳אניק היה מנהלו. בימים ההם הרבה אימבר לכתב ואת יצירותיו היה קורא באזני החולים. בנובמבר 1942 הוצא. יחד עם 3000 מיהודי זלוצוב, לבלז׳ץ ושם נהרג.

... 17. ואשיץ זאב. מורה עברי, תלמיד־חכם מובהק, מומחה בשירה ובספרות ימי־הבינים. היצא באיגוסט 1942 לבלז׳ץ. ...

... 34. סיוואק בן־ציון. זקן המורים העברים ומן הראשונים שהפיצו את הלשון העברית בגליציה. תלמיד־חכם צנוע ויקר־רוח. עסק בעבודת ועדת־ התרבות שע״י ה״מועצה״ בלבוב, באוגוסט 1942 הוצא לבלז׳ץ.

... 39. פוקס רחה. שחקנית עממית ב״תיאטרון "גימפל" בלבוב. בנה, ליאון פוקס, הוא שחקן יהודי מפורסם בגיו־יודק. יחד עם בעלה, השחקן רוט, הוצאה לבלז׳ץ באוגוסט 1942. ...

... את הלבבות בהאירו באור יקרות ובלהט אמונה. נתפס במבצע אוגוסט 1942, והובל לבלז׳ץ. ...

... 56. ד״ר שאף מקס. עסק ן רב־פעלים בשדה החינוך היהודי. בלבוב כניה ו "אבי היתומים". מנהל בית^היתומים היהודי ברחוב יאנובסקה. פעל כסגנו של ד״ר לנדוי במחלקת הסעד לנצרכים ב״רובע היהודי״ עד אוגוסט 1942. היה חולה ולא חס ע ל כוחותיו שהלכו ונחלשו. בין התקפות־לב תכופות היה בא אל המשרד שברחוב ברנשטינה 14, כדי לעזור מעט בתוך ים העוני והסבל מסביב. הוצא באוגוסט 1942 לבלז׳ץ. ...

בכניסת הרוסים ללבוב בספטמבר 1939 נקבעה הלשון האוקראינית כשפת הלמודים בכל בתי־הספר היהודיים בגליציה וטילמן נתמנה למנהל האחראי על לימוד האוקראינית בגימנסיה היהודית שברחוב זיג־ מונטובסקה. הוא, שבמשך שנים טיפח במוסד, בחום ובאהבה, את העברית וספרותה לילדי ישראל, היה אנוס ללמדם "תורה ודרך־ארץ" בשפתם וברוחם של הקוזאקים... בגיטו היה נותן שעורים בעד פת־לחם, אך לא התאונן ולא ביקש סעד ועזרה. רק פניו העידו שהוא הולך ודועך. כששכר, לזמן מועט, נחשול הדמים והכליון אשר ניתן עלינו באוגוסט 1942, כשהוכרעה לטבח רובה ועיקרה של קהלת לבוב, נודע לנו כי גם יהושע טילמן איננו, גם גופו הצנום והמעונה של עילוי יהודי זה עלה בלהבית עם אחיו לקרבן ולגורל בככשני בלז׳ץ. ...