Dr. Landau

עסק במקצוע כעורך־דין. חבריו למקצוע, הפולנים והאוקראינים, ביקשו לראשונה את קרבתו והשתדלו לחסות בצלו. אך נסיונותיו הנחילוהו אכזבות קשות. בראשית שלטון הגרמנים, בסתיו 1941, קיבל על עצמו את המשימה לארגן ולנהל את מפעל הסעד לנצרכים בקהילת־לבוב, שהיו בה אז כ־130,000 נפש. באיסוף הכספים והמצרכים ובחלוקתם בין הנצרכים העסיק ד״ר לנדר מורים, סופרים, אמנים ואנשי־רוח. בראשית ינואר 1943 התחילו הנאצים בחיסול גיטו לבוב, הרגו כמה מחברי ה״מועצה" (ד״ר אברסון, ד״ר קימלמן ועוד) וצמצמו את הגיטו במחנה שנקרא "יולאג" ("יודען־לאגר"). ד״ר לנדוי ואשתו הצליחו להתחמק מן הגיטו ולברוח ל״עבר הארי", אולם נתפסו ע״י סוכני ה״גיסטאפו" והובאו אל כלא הגיטו. למחרת הוציאה פלוגת שוטרים אוקראינים את ד״ר לנדר ואשתו מכלא־הגיטו, הובילום דרך הרחובות הראשיים של העיר, אל ״גבעת החולות״ — קבר־האחים של אלפים מיהודי לבוב. ...

... 40. ד״ר משה קאנפר. יליד בוצ׳אץ. עתונאי, מעורכי העתון "נובי דז׳יעניק" בקרקא. מבקר ספרותי נודע. עמד בראש קבוצת הסופרים, המבקרים והאמנים שעזרו לד״ר לנדוי בארגונו והנהלתו של מפעל הסעד לנצרכים ב״רובע היהודי" בלבוב. הוצא לבלז׳ץ באוגוסט 1942. ...

... 56. ד״ר שאף מקס. עסק ן רב־פעלים בשדה החינוך היהודי. בלבוב כניה ו "אבי היתומים". מנהל בית^היתומים היהודי ברחוב יאנובסקה. פעל כסגנו של ד״ר לנדוי במחלקת הסעד לנצרכים ב״רובע היהודי״ עד אוגוסט 1942. היה חולה ולא חס ע ל כוחותיו שהלכו ונחלשו. בין התקפות־לב תכופות היה בא אל המשרד שברחוב ברנשטינה 14, כדי לעזור מעט בתוך ים העוני והסבל מסביב. הוצא באוגוסט 1942 לבלז׳ץ. ...